תוכניית כנס ירושלים

מושב ראשון: ראשית צמיחתו של הרעיון של “ירושלים של מעלה” בימי בית שני ובנצרות הקדומה

יו”ר ומגיב: פרופ’ עודד עיר־שי, המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה, יד בן־צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים

ירושלים העכשווית וירושלים המשיחית בתפיסת כת מדבר יהודה | ד”ר אורן איבלמן, רשות העתיקות

Double Vision: Allegorization and Other Strategies of Unseeing the City | Prof. Michael Zank, Boston University

Jerusalem, My Happy Home: Inhabiting the Holy City in Early Christian Discourse | Scott Chase, Boston University

“מה למעלה, מה למטה”: ירושלים של הנוסע מבורדו (333 לספירה), עיר רומית פגנית על סף העידן הנוצרי | שיר חורי, האוניברסיטה העברית בירושלים

מושב שני: ירושלים הארצית בתקופה הביזנטית

יו”ר: ד”ר דויד גורביץ, אוניברסיטת חיפה

כנסיית ציון הביזנטית בהקשרה העירוני: המסר ״אם הכנסיות כולן״ המונצח באבן | אירה ברש, האוניברסיטה העברית בירושלים

תחרות קיסרית בירושלים: עיצוב הנוף הבנוי של העיר במאה החמישית | פרופ’ יקי (יעקב) אשכנזי, המכללה האקדמית כנרת

סעודת האדון: האם התגלתה בריכת דגים לשימוש פולחני בירושלים הביזנטית | ארי לוי, רשות העתיקות

שְׂאֽוּ יְדֵכֶ֥ם קֹ֑דֶשׁ (תהילים קל”ד) – עדויות גרפיות להגעת צליינים לירושלים | מורן חג’בי, זרזה פרידמן ואירנה זילברבוד, רשות העתיקות

מושב שלישי: ירושלים בין שמיים לארץ, מהתקופה האומאית ועד התקופה הממלוכית

יו”ר: ד”ר יובל ברוך, רשות העתיקות

הגיאומטריה של השער לשמיים: מה גורם למתבונן בהיכל כיפת הסלע את תחושת ההוד, ההדר והקדושה | ד”ר דב תמרקין, אוניברסיטת תל־אביב

מירושלים בדרך למעלה: פסיפס הסנדלים העבאסי שהתגלה למרגלות הר הבית | ד”ר ברק מוניקנדם־גבעון וד”ר רינה אבנר, רשות העתיקות

בין מעלה ומטה – מתי הופיעו מינרטים בנוף ירושלים האיובית־ממלוכית? | ד”ר רעפא אבו ריא, רשות העתיקות

Syriac Monastery as a Type of “Jerusalem Above” (7^th to 12 c.) | Catalin-Stefan Popa, Romanian Academy Bucharest, Karl Franzens University of Graz

מושב רביעי: כנסיית הקבר מהתקופה הביזנטית לתקופה הצלבנית

יו”ר:  ד”ר עדנה שטרן, רשות העתיקות ואוניברסיטת חיפה

The topography of Jerusalemite spirituality through the Byzantine itineraria: An analysis between perception and archaeological materiality starting from the Holy Sepulchre | Ambra D’Alessandro, Sapienza University of Rome

הפרטוריום, העמודים הבוכים והר הבית – על התיארוך האפשרי של קפלת הלנה בכנסיית הקבר | ד”ר אנסטסיה קשמן, חוקרת עצמאית

נשבר, הוחבא והתגלה מחדש – הסיפור של המזבח הקוסמטי הצלבני בכנסיית הקבר | ד”ר עמית ראם ואליה ברקוביץ, רשות העתיקות

מטבע “כנסיית הקבר” של המלך אמורי הראשון: עדות ייחודית אודות כנסיית הקבר במאה ה־12 | ד”ר רוברט קול, רשות העתיקות 

מושב חמישי: חול וקודש בירושלים בתקופה הצלבנית

יו”ר: ד”ר אורית הירט־רמון, האוניברסיטה הפתוחה

מלכת השמיים ומלכת הארץ – מבט חדש על קברה של המלכה מליסנדה בכנסיית קבר מרים | ד”ר עמיחי שוורץ, אוניברסיטת בר־אילן

משכילים לטינים וחיי רוח בירושלים הצלבנית – הצצה לכתב יד דוּאה 882 | פרופ’ יוני רובין, אוניברסיטת בר־אילן

ירושלים של מעלה וירושלים של מטה בסרט “ממלכת גן עדן” של רידלי סקוט (2005) | ד”ר טל לאופר, אוניברסיטת בר־אילן   

ירושלים ואתריה בתודעת העולם הנוצרי בעת החדשה (באודיטוריום)

יו”ר: פרופ’ נירית דבי בן־אריה, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב

לא רק שתי ירושלים אלא אפילו שלוש: ירושלים בספרם של בראון והוגנברג: “ערי העולם” (סוף המאה ה־16) | פרופ’ ריכב (בוני) רובין, האוניברסיטה העברית בירושלים

הצליינות הבולגרית לירושלים העות’מאנית לאור כתובות גרפיטי | מיכאל טשרנין ושי הלוי, רשות העתיקות

מגיא בן הנום אל שער הגיהנום וחזרה: גילגוליו של שם גאוגרפי | רן בר־יעקב, אוניברסיטת חיפה

“בעיני הנפש ובעיני הבשר”: התשוקה לראות את ירושלים בספרות עולי הרגל במאה ה־19 | ד”ר שרינה חן, האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת בן־גוריון בנגב

ירושלים בתודעת יהודי ספרד והמזרח (בצריף הגדול)

יו”ר: ד”ר אסף תמרי, מכון בן־צבי לחקר קהילות ישראל במזרח ומרכז שלם

ההבחנה בין ציון ובין ירושלים בכתביו של ר’ יוסף ג’יקטיליה | ידידיה ונגרובר, אוניברסיטת בר־אילן

אהבת ירושלים של הרב יוסף חיים מבגדד: בין ארץ לשמיים | ד”ר מיכאל גרוס, המכללה האקדמית הרצוג

ירושלים בראי השיר הפאראליטורגי (הפיוט) של יהודי ארצות האיסלאם | מירב רוזנפלד־חדד, אוניברסיטת קיימברידג’

ספרים, אוֹמנות ואוּמנות בירושלים במאה ה־19 ובראשית המאה ה־20 (באודיטוריום)

יו”ר: פרופ’ שלום צבר, האוניברסיטה העברית בירושלים

“ילקוט ציוני ציון וירושלים”, 1898: שמואל ב”ק ואלבום תמונות ארץ ישראל היהודי הלאומי הראשון | ד”ר חנן חריף, המכללה האקדמית תל־חי

כי מציון תצא תורה: מתחים ותקנות על מסחר בכתבי יד בירושלים במאה ה־19 | עדיאל ברויאר, האוניברסיטה העברית בירושלים

בוריס שץ וירושלים של מטה | אדר’ נעם סרי־לוי, אוניברסיטת אריאל

האמן! כי אשרי המאמין – ירושלים האוטופית של בוריס שץ | נועה רייכמן, הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי

דימויי ירושלים בספרות הקודש והחול העברית (בצריף הגדול)

יו”ר: מרוה בלוקה, עורכת עת־מול, יד יצחק בן־צבי

חדש, ישן ומה שביניהם: איורי ירושלים על כריכות סידורים ארץ־ישראליים במאה ה־20 – אומנות, תדמית ואידאולוגיה | ד”ר ראובן גפני, המכללה האקדמית כנרת

“בֶּן־גָּלִיל בַּקִּרְיָה כֵּן יִתְמַהּ וִיחַל” – שירי ירושלים של לוי בן־אמתי | נחם בייטנר, האוניברסיטה העברית בירושלים

מקודש לחול: חיי יום יום בירושלים בראי שירים של משוררים־תושבים מאמצע שנות השמונים ועד ימינו | ד”ר רחל רוזנר, האוניברסיטה העברית בירושלים והמכללה האקדמית לחינוך ע”ש דוד ילין

מושב שלישי: הר הבית וירושלים בהגות היהודית, הציונית והמוסלמית

יו”ר: ד”ר אמנון רמון, המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה, יד יצחק בן־צבי

“מעל פסגת הר הצופים” – המבט הציוני מההר על ירושלים וסביבתה | יהונתן הרשברג, מכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב

בין דיר יאסין להר הבית: ד”ר ישראל אלדד ותפיסת ירושלים במלחמת השחרור | ד”ר איציק פס, אוניברסיטת בר־אילן

בין מקדש הריבונות למקדש המעופף: הערות על הדמיון הפוליטי של הר הבית היום ובעבר | ד”ר אסף תמרי, מכון בן־צבי לחקר קהילות ישראל במזרח ומרכז שלם

חשיבות ירושלים ומסגד אל־אקצא עבור מוסלמים במערב בהגותם של מנהיגים בכירים בארצות הברית: השיח’ יאסר קאדי כמקרה מבחן | ד”ר אלעד בן־דוד, אוניברסיטת בר־אילן והפורום לחשיבה אזורית

מושב רביעי: ירושלים ודימוייה מתקופת המנדט ועד ימינו

יו”ר: פרופ’ דורון בר, מכון שכטר למדעי היהדות

בין שמיים לארץ – מדוע ומתי חוסל שדה התעופה הראשון של ירושלים בתקופת המנדט? | ד”ר אלדד ברין, אוניברסיטת חיפה

ללא אוטופיה, רק ריאליה: העשורים הראשונים לבניית הבירה בירושלים | ד”ר אסף זלצר, אוניברסיטת חיפה

ייצוג העיר ירושלים בקולנוע הישראלי: המבט הכפול | מיכל פיק־חמו, חוקרת עצמאית

לגעת ב”ירושלים של מעלה” דרך עלייה לרגל ל”ירושלים של מטה” – על פרויקט עכשווי של עלייה לרגל לירושלים | יעל טרסיוק־נבו וגולן רייס, יזמים עצמאיים ומייסדי דרך העלייה לרגל לירושלים

17:30 סיום הכנס

נסייר לאורך ה’קו העירוני’, שהיה חלק מקו הגבול שחצץ בין ישראל וירדן בשנים 1967-1948, עם תיאוריהם של יצחק שלו, אורי צבי גרינברג, יהודה עמיחי, עמוס עוז ואחרים. באמצעות השירים והסיפורים נכיר את החיים בעיר המחולקת.

בין האתרים: מנזר נוטרדאם, בית החולים סנט. לואי, השער החדש, שער יפו, קבר דוד ובית ספר גובאט, סיום בתצפית אל אנדרטת השלום של תומרקין.

מדריך: דב נוטקביץ

להרשמה »

סיור בהדרכת ארכיאולוג

בין האתרים: שער יפו, פארק טדי, בריכת הסולטן, אמת המים, כתף הינום.

 מדריך: ד”ר יחיאל זלינגר, רשות העתיקות

להרשמה »

נתחיל את הסיור בביקור במבנה החדש של האקדמיה לאומנות ועיצוב ‘בצלאל’ שנחנך לאחרונה במגרש הרוסים בירושלים. משם נמשיך למתחם ההיסטורי של ‘בית המדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות’. נבקר בבית האמנים בו ייסד בוריס שץ את בית הנכות של בצלאל, ונסיים בביקור בבית משפחת שץ, ובמפגש עם ג’ימי לבינסון, מצאצאי המשפחה ומי שאחראי על העיזבון של משפחת שץ.

מדריך: אדריכל נעם סרי־לוי

להרשמה »

אין עוד שתי שכונות בירושלים שמסמלות באופן כה מוחשי את ההבדל בין אוטופיה לדיסטופיה, בין חזון למציאות: סיור בשתי השכונות, בו נשמע על וילות בורגניות בצל רובי הלגיון, על שדה התעופה הראשון של ירושלים ועל מעברה שיועדה לאקדמאים בלבד.

מדריך: ד”ר אלדד ברין

להרשמה »

בית החולים לחולי עיניים “סנט ג’ון” הוקם בין השנים 1930-1882, ביוזמת מסדר האבירים הבריטי סנט ג’ון. בתקופת המנדט עוטרו הקירות בעשרות סמלים של משפחות האצולה הבריטית שתרמו להקמת המקום. בסיור נכיר את הסמלים ומה מסתתר מאחורי כל אחד מהם.

מדריך: מיכאל טשרנין, רשות העתיקות

שני סיורים קצרים בני שעה ורבע | מחיר: 30 ₪

שעות הסיורים:

10:15-9:00 להרשמה »

12:00-10:45 להרשמה »