מבצרי צלבנים בלב השרון

הפעם יוקדש הסיור לזכרו של פרופ’ רוני אלנבלום ז”ל, הגאוגרף וההיסטוריון שהתמחה בחקר ממלכת הצלבנים והלך לעולמו בינואר 2021.

המבצרים הידועים מממלכת ירושלים הצלבנית הם גדולים ומרשימים: כוכב הירדן, מונפור, עתלית, צפת ודומיהם. בנוסף להם היו ברחבי הממלכה כארבעים מבצרים נוספים. נצא לסיור בעקבות שלושה מבצרים בלב השרון.

ממלכת ירושלים הצלבנית קמה בשנת 1099 עם סיום מסע הצלב הראשון. לאחר קרב קרני חיטין בשנת 1187 התמוטטה הממלכה בפני הכוח המוסלמי בהנהגתו של צלאח א-דין. מסע הצלב השלישי וההסכם שנחתם בסופו בין הצדדים הצליחו להחזיר לצלבנים את רצועת החוף במסגרת הקמת הממלכה הצלבנית השנייה, עד נפילתה הסופית בפני הממלוכים ב=1291.

המלך הפראנקי החזיק ישירות בשטחים נרחבים בממלכה (“דומינה מלכותית”), אך הממלכה כללה גם מספר יחידות פיאודליות שנקראו רוזנויות וסניוריות. אזור השרון הוענק למשפחת גארנייה – משפחת אצילים ששלטה גם באזור צידון. הסניוריה שלהם השתרעה מאזור עתלית ועד אזור ארסוף ומן הים התיכון ועד הדום השומרון. מבצרי השרון מוקמו בנקודות שליטה על צירי התנועה, והיו גם בסיס למרכזים המנהליים שהיו כפופים לסניור של קיסריה.

מבצר קָלַנְסוּאֶ נמצא היום בלב הכפר קלנסווה ושלט על דרך לוד-קיסריה. במקום ישב ממונה (ויצֶקוֹמֶס) מטעם אדוני קיסריה, והמבצר היה אחד הראשונים שנמסרו למסדר ההוספיטלרי בשנת 1129. בשנת 1187 נכבש המבצר על ידי צאלח א-דין. הוא הוחזר לצלבנים אחרי חמש שנים עד שאיבדוהו לממלוכים.

שרידי המגדל והאולם הצלבניים שימשו לימים בסיס לבניית מסגד פעיל ובית מגורים. חלקו הדרומי של מבנה המסגד השתמר בצורתו המקורית עד לגובה של כ=6 מטר. עובי הקירות מגיע לכ=2.5 מטרים כולל חרכי ירי מרשימים. ממערב למסגד כחלק מבית מגורים, נמצא שריד מגדל צלבני שגובהו כ=13 מטר.

נצפין לכביש טול=כרם נתניה (כביש 57) וממערב למושב בורגתה, המשמר את שמו של ישוב יהודי מתקופת התלמוד ונבחין בשריד ממבצר טוּרִיס רוּבּאה או טוּר רוּז (חורבת בורגתה בשמו העברי). יש הקושרים את שמו הצלבני של המבצר למאסטר של המסדר הטמפלרי (Arnold de Turre Rubea) ויש המייחסים את השם לאדמת החמרה האדומה הבולטת בנוף האזור. המקום היה מוקד של מרכז מנהלי כפרי בתחום הסניוריה. בתחילה היה המקום ברשות מסדר הטמפלרים ובהמשך הועברה הבעלות עליו למנזר “מָרִיה לָטִינָה” שבירושלים. בשנת 1236 הועבר לידי מסדר ההוספיטלרים.

מן המבצר המלבני (15X20 מ”ר) שרד הקיר הדרומי המתנשא לגובה של כ=15 מטר כולל חרך ירי. בחלקו הפנימי של הקיר ניתן להבחין בחלוקה לשתי קומות בעלות אולמות מקומרים.

נמשיך למבצר קקון שנבנה על גבעה שגובהה כחמישים מטר ומאפשרת שליטה מצוינת על המרחב. קַאקוֹ (Caco) היה שמו בפי הצלבנים. המבצר שלט הן על דרך הים במרזבת השרון והן על דרך קיסריה-שכם והיה היישוב המרכזי במזרח הסניוריה. לפני קרב קרני חיטין ישבה כאן יחידה של אבירים טמפלרים. באותם ימים עבר במקום בנימין מטודלה שזיהה בטעות את המקום כישוב “קעילה” היהודי.

אחרי כיבוש המבצר על ידי בייברס בשנת 1260, ולאחר שהממלוכים החלו בהרס ערי החוף, דווקא מבצר קקון הממוקם בפנים הארץ, חוזק ויש תיעוד על חפיר שהיה בו שהוצף במים (לא נמצאו לכך עדויות).

אפיזודה חריגה ארעה כאן בשנת 1271 כשבאחד ממסעי הצלב המאוחרים תקף גַיִס צלבני בפיקודו של הנסיך אדוארד (לימים המלך אדוארד הראשון) את המקום. הנוצרים תפסו את המקום אך נסוגו – מה שהביא את בייברס ללעוג להם על סיכוייהם האפסיים לשוב ולכבוש את הארץ. עד 1948 ישב במקום כפר ערבי בשם קקון.

האתר הוא גן לאומי ללא תשלום. עלו לראש הגבעה למרפסת תצפית משולטת ותיהנו מנוף נפלא של מרחבי מזרח השרון ומורדות השומרון. שביל פנימי, מעגלי וקצר יאפשר כניסה לתוככי המבצר המרובע חסר הגג כיום. בקירותיו משולבות אבנים עם סיתות שוליים ועמודי שיש בשימוש משני שמקורם כנראה מהתקופה הרומית.

 הערה: הביקור בקלנסווה ובורגתה הוא קצר ולצפייה חיצונית. את עיקר הזמן הקדישו לקקון.

לעיון נוסף:

1. D. R. Pringle: The Red Tower (al-Burj al-ahmar): Settlement in the Plain of Sharon at the time of the Crusaders and the Mamluks A.D. 1099–1516. (Jerusalem Monograph Series no. 1.) vii, 206 pp. British School of Archaeology in Jerusalem, 1986
2. ש’ דר וי’ מינצקר, “אתרים צלבניים בעמק חפר:, בתוך השרון – בין ירקון לכרמל, משרד הבטחון 1990.
3. R. Ellenblum, Crusader Castles and Modern Histories, Cambridge 2009