מערות קבורה ביזנטיות בשפרעם

העיר שפרעם, או בשמה הערבי שַפָאעַמְר, נמצאת בגליל התחתון. היא יושבה כבר בתקופת הברונזה, ולאחר חורבן בית שני הייתה אחד המקומות שאליהם נדדה הסנהדרין. בתקופה הביזנטית התגוררו בה גם נוצרים ועל כך מעידים שרידי כנסייה מתקופה זו. בתקופה הצלבנית נבנתה ביישוב מצודה טמפלרית “לֶה-סָפְרָן” (שיבוש של השם שפרעם). דאהר אל-עומר הביא לתנופת בנייה בעיר והמצודה שבנה מתנוססת עד היום על ראש גבעה רמה. יישוב יהודי קטן התקיים כאן עד שנות העשרים של המאה ה־20. כיום מתגוררים בעיר כ־45 אלף איש – רובם מוסלמים והשאר נוצרים ודרוזים.

בסוף המאה ה־19 התגלו בשפרעם חמש מערות קבורה ייחודיות שתועדו על ידי החוקרים קונדר וקיצ’נר. המערות חצובות בסלע ומעוטרות בגילוף, ונמצאות כיום בשכונה הנוצרית של העיר.

על פי סגנון העיטור והכתובות ניתן לזהות את הנקברים כנוצרים ולתארך את המערות לתקופה הביזנטית (בין המאה הרביעית לראשית המאה החמישית לסה”נ). לארבע מערות יש תוכנית דומה: חצר פתוחה לפני חדר קבורה שבו שלושה מקמרים ששימשו למשכבי קבורה (ארקוסוליה). חציבתה של מערה 4 לא הושלמה. מסורת מקומית אומרת כי יש מערה שישית המלאה בזהב. בכל מקרה ברור כי רק משפחות עשירות יכלו להרשות לעצמן לממן את חציבתן של מערכות קבורה אלה ולעטר אותן.

את המוטיבים האומנותיים הייחודיים שהתגלו במערות אלה חקרה ד”ר אמה מעיין־פנר שהתמקדה במערות  3 ו=5. חזית מערה  5 מעוטרת בשתי גפנים היוצאות מקנקנים ומאוכלסות בציפורים. מעל פתח הכניסה למערה מגולף צלב קטן, ומשני צידי הפתח התגלתה כתובת ביוונית: “אדוננו המשיח, הושע את סאל[ו] ורחם עלי ועל ילדי”. אלה מעידים על זהות הנקברים במערה כנוצרים. מערה זו הייתה מגולפת גם מבפנים בעצי פרי, ציפורים, רוזטות וצלבים. היום ניתן לראות רק שרידים בודדים מדימוים אלה. 

משני צידי הכניסה נוכל לראות אריה או לביאה על עץ רימון. דימויי אריות היו נהוגים בתקופה הרומית והביזנטית ובארץ הם נפוצים בעיקר בהקשר יהודי בבתי כנסת (חמת גדר, בית אלפא, כורזים ועוד) ובקברים יהודיים (בבית שערים הם מופיעים על ארונות קבורה, בפקיעין על דלתות של מערות קבורה). ייתכן שהאומן בחר כאן באריה כסמל לתחייה או למשיחיות. על פי מעיין=פנר, העיטורים במערה מסמלים את גן עדן, ומציעים הבטחה לתחייה מחדש.

במערה  3 יש מוטיבים הדומים לעיטורי מערה  5 בתוספת של זֵר עם קשר הרקולס שממנו ניבטות פנים שניתן אולי לזהותן עם “מדוזה”, הנפוצה כעיטור קבורה פגאני, יהודי ונוצרי ומטרתה להרחיק את הרע ואולי לבטא את ניצחון החיים על המוות. על חזית הקבר מופיע צלב ומצידיו האותיות Α  ו=,Ω האות הראשונה והאות האחרונה באלפבית היווני – סימן נוצרי מוכר לאינסופיות של האל ששולט על העולם מראשיתו ועד אחריתו. על פי מעיין=פנר, מערה  3 מעט מאוחרת יותר ממערה  5, והעיטורים שלה מבטאים מסר נוצרי ברור יותר של ציפייה להופעתו המחודשת של ישוע המשיח.

בתי המגורים של העיר שפרעם נבנו סביב המערות ונראה שבעתיד הקרוב יהיה צורך למצוא פיתרון לשימור האתר.

איך מגיעים?

בווייז רחוב 440 / רחוב 312 שפרעם. מצומת זה עולים ברגל כמאתיים מטר דרומה ובין הבתים מוצאים את המערות. הסתבכתם? שאלו את התושבים באזור.

לעיון נוסף:

1. E. Maayan-Fanar, Unknown early Christian tombs in Shefar`am – in pursuit of a solution to an iconographic enigma, in: Symmeikta. Zbornik radova povodom cetrdeset godina Instituta, 2012, pp. 27-38