מנקודת השפל לפסגה – המעצב ששרד את השואה

את הציור מצאנו באוסף מתנות הנשיא בן־צבי: צריף ירוק מאורך ומאחוריו מתנוסס מגדל שמירה, נשקפים דרך חוטי תייל מפלדה מבהיקה. משמאל כתוב “ברגן בלזן” באותיות מסוגננות, על רקע צלב קרס. הצבעים והקומפוזיציה מעידים על תשומת לב רבה לעיצוב. בקצה הימני של התמונה נכתב בעיפרון – irsai.
ההפתעה האמיתית הייתה ההקדשה בגב התמונה, בכתב יד, על נייר חום פשוט: “מנקודת שפל של חיי לעליה לפסגה, לרגל פגישתי עם נשיאות מדינתנו, כ”ח סיון תשט”ו, פסח עיר-שי”. סיפור חייו של פסח עיר־שי, גרפיקאי מוכשר ופורה, הוא מרתק. עיר־שי נולד בבודפשט (הונגריה) ב-1896, בשם אישטוואן אירשאי. במלחמת העולם הראשונה הוא זכה בעיטורים על לחימתו ועל פציעתו הקשה כקצין בצבא האוסטרו־הונגרי, שבגללה נאלץ לוותר על קריירה של כנר. הוא למד אדריכלות בבודפשט, ובראשית שנות ה־20 עבד כמעצב רהיטים וכמעצב גרפי. בהיותו פעיל ציוני, העמיד את כשרונו במעצב לשירות הציונות בהיבט שלא תמיד מודעים לחשיבותו: עיצוב האות העברית. בהשפעת סגנונות הכתב החדשים ואסכולת ה’באוהאוס’, עיר־שי (אז עדיין Irsai) עיצב באמצע שנות ה־20 גופן עברי מודרני. היה זה גופן פשוט שעוביו אחיד, ללא תגים בקצות האותיות – בניגוד לאותיות המוכרות מדפוסי התנ”ך והגמרא המסורתיים, עם תגים בקצות האותיות, סגנון שהמשיכו הטיפוגרפים של “בצלאל” באותם ימים. עיר־שי קרא לגופן החדש “חיים”, על שם חיים נחמן ביאליק, והוא משמש עד היום בכותרות עיתונים ובמודעות.

ב-1925 התחתן עיר־שי ועלה ארצה, לתל אביב. גם כאן עבד כמעצב גרפי והשתמש רבות בגופן החדש שעיצב, בעיקר בכרזות – למשל לתיאטרון הסאטירי “הקומקום”, שהיה בין מייסדיו ואף עיצב לו תפאורות. אך כעבור ארבע שנים חזר עיר־שי להונגריה, שם זכה לפרסום ולהשפעה רבה כמעצב מודרניסטי. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הוא נשאר בבודפשט, אך ביוני 1944 עיר־שי הצליח להצטרף לנוסעים ב”רכבת קסטנר” המפורסמת שמילטה 1,684 יהודים מהגירוש ההמוני לאושוויץ. בדרכה לשוויץ, הרכבת עצרה  למשך כמה שבועות במחנה הריכוז ברגן בלזן, ויצירות שעיר־שי צייר במחנה מצויות כיום בכמה אוספים. הציור שאותו מסר לנשיא בן־צבי היה, אם כן, זיכרון חי וכאוב מחוויותיו של האמן – למרות שעוצב בסגנון כרזת פרסומת.

לאחר המלחמה, עיר־שי עלה ארצה בשנית. הוא שב לתל-אביב ולעבודתו כגרפיקאי, ובסוף ימיו גם עסק בציור ובפיסול. בארכיון יד ושם מצאנו תמונה דומה בעיצובה לזו שאצלנו, עם חוטי תייל מוצלבים בחזית – איור של בית הכנסת בברגן בלזן בראש השנה תש”ה (1944). לא נודע לנו מה היו נסיבות פגישתו של עיר־שי עם הנשיא יצחק בן־צבי ב־1955, אך מעניין לציין שלפי התאריך שצוין בגב התמונה מדובר ביום שבת. ידוע לנו רק כי המעצב הנודע, שהביא חיים חדשים לאות העברית וזכה לפרסום בינלאומי, שניצל בעור שיניו מהנאצים והצליח לשוב ולחיות את חייו בישראל, ראה בפגישתו עם נשיא המדינה הצעירה את פסגת חייו.