המאות האחרונות לקיומו של הבית השני בארץ ישראל הצמיחו תסיסה רוחנית אדירה ומחלוקות חברתיות ודתיות. עם סיומה של תקופה זו, מתגלה לנגד עינינו תרבות יהודית חדשה, תרבותם של חז"ל, אשר עיצבה את אורחות החיים היהודיים לדורות רבים. אולם שורשי צמיחתו של עולם תרבותי זה לוטים בערפל סמיך, שכן אין בידינו ספרות שיצאה מחוגי החכמים או קודמיהם, הפרושים, בימי הבית השני. הספר בוחן שאלות יסוד בתחום צמיחתה של ההלכה הקדומה בחלל הנפער בין עולם היצירה המקראי לבין הופעתה של ספרות חז"ל.
דיני טומאה וטהרה היו תחום הלכתי מרכזי בעולמה של החברה היהודית במי הבית ואחריו. הספר מבקש להתחקות אחר מקורותיה של ההלכה הבתר-מקראית ואחר מגמות המשמשות בעיצובה מתוך ניתוח של ההלכות הקשורות בטומאת המת בספרות הבית השני לגווניה: מגילות קומראן, כתבי פילון ויוסף בן מתתיהו, וכן בשכבות המוקדמות של הספרות התנאית. הספר תוהה על שורש המחלוקות בין הזרמים הדתיים השונים, על האסטרטגיות הפרשניות המשמשות אותם ועל השקפות העומק המונחות ביסודה של החקיקה הדתית שלהם.