מסעי הצלב מתוארים לרוב כמלחמה בת 200 שנה, והממלכה הפרנקית במזרח מתוארת כחברה לוחמת הבנויה על אידאל מלחמת הקודש. מנגד, גם תנועת ההתנגדות המוסלמית ראתה עצמה כהתגלמות הג’יהאד, ואת הלוחמים כעוסקים במלחמת מצווה בפרנקים. עם זאת, מסתבר שהיו יותר מ-120 חוזים בין הצדדים בתקופה זו, מכניעה ועד שיתוף פעולה צבאי נגד אויב משותף… כיצד הסבירו את החוזים מבחינה אידאולוגית? כיצד מצאו שפה משותפת שאפשרה כריתת חוזים? מה היו מחוות השלום שנדרשו במו”מ – ואלו מחוות נדחו?