מִִפקד האוכלוסין שנערך בארץ־ישראל בנובמבר 1931 , המפקד
המקיף ביותר שהתקיים בה בתקופת המנדט, היה אבן
פינה בהיסטוריה הדמוגרפית של הארץ. נוסף על חשיבותו
הסטטיסטית היו לו גם צדדים פוליטיים חשובים. הממשלה
שקלה באותה עת לשנות את מדיניותה כלפי הגירת יהודים
לארץ באופן שהיה פוגע במפעל הציוני )הספר הלבן של
פאספילד(, והמִִפקד נתפס ככלי שנועד לשרת את הכוונות
הללו. לאורך השנה שקדמה למפקד ניהלו מנהיגי היישוב
העברי משא ומתן עם פקידי השלטון כדי להבטיח שהמפקד
יתקיים במתכונת שלא תפגע ביישוב. האירוע שימש גם
כזירה לחילופי דברים רוויי חשדנות בין יהודים לערבים על
משמעויות הממצאים הדמוגרפיים שיעלה המפקד — התנצחות
ששיקפה את קשת המחלוקות בין שתי הקהילות. המפקד הניב
תוצאות צפויות, והסערה שככה. אבל מייד לאחריו החל גל
גדול של עלייה יהודית לארץ, העלייה החמישית; תוצאותיו
היו משמעותיות מאוד, והסערה שהוא חולל ביחסי יהודים–
ערבים הייתה עזה ללא השוואה לזו של 1931 . הדרמה שיצר
המפנה הדמוגרפי משנת 1932 ואילך גימדה את העימות הקולני
שליווה את האירוע הדמוגרפי של 1931 .