לקראת סוף המאה השנייה, הוגה נוצרי הציע שילוב של ארבעה ספרי הבשורה לתוך סיפור אחד אודות ישוע המקל על הבנת המאמינים. מובילי הכנסייה דחו את ההצעה והעדיפו לשמור על רב-גוניות בארבעה הספרים המיוחסים למתי, מרקוס, מתי ויוחנן. מה הם מאפייני הספרים ולמה החליטו לשמור על כל אחד לחוד, למרות הרצון לאחד את סיפורו של ישוע? מרצה: האב ד”ר דוד נויהאוז.