בין ארץ-ישראל להיידלברג

מגילת ‘יחוס האבות’ היא רשימה של קברי צדיקים, רובם בארץ-ישראל, והיא מעין מדריך מאויר לעולה לרגל היהודי. המהדורה הידועה של החיבור נכתבה בשנת 1537 והועתקה בצפת בידי אורי בן שמעון מביאלה בשנת 1564. חיבור כמעט זהה למגילת ‘יחוס האבות’ הוא איגרת ‘יחוס הצדיקים והחסידים’, המתוארכת לשנת 1489, ולכל הפחות היה להם מקור משותף. על בסיס מהדורתו של אורי בן שמעון יצר ההבראיסט יוהן היינריך הוטינגר מהדורה לטינית-עברית שכותרתה ‘קברים יהודיים’ (Cippi Hebraici), ושראתה אור בהיידלברג בשנת 1659 ושוב בשנת 1662.
מחברי המאמר בוחנים את התפתחותו וגלגוליו של הטקסט, וכיצד תיארו את המקומות הקדושים בארץ-ישראל ודנו בהם בהקשרים דתיים, תרבותיים וגיאו-פוליטיים שונים: יהודי בשלהי התקופה הממלוכית בארץ-ישראל, יהודי בראשית התקופה העות’מאנית והבראיסט קלוויניסטי בן המאה השבע עשרה. בתוך כך הם עומדים על דרכי מעברי הידע בין יהודים לנוצרים בעת החדשה המוקדמת ועל הממד הפולמוסי הסמוי והגלוי שבמהדורות השונות של הטקסט.