שימו לב, שעות ההרצאה: 20:45-19:00. ה’ספרדיות’ מהלכת קסם על השיח היהודי כבר יותר מ־200 שנה. היא מופיעה כערש התרבות העברית החילונית והאירופית, ולעתים מציגה את עצמה כמורשת מזרחית ערבית־יהודית. היא מצטיירת כבעיה חברתית שצריך להעלים ולהשתיק, ובו בזמן כמפתח לפתרון. היא מזוהה עם תרבות רדודה ונחותה, ובמקרים אחרים כ’תור הזהב’ ופסגת התרבות היהודית בגולה. נעקוב […]
בהרצאה נציג בקצרה את מאפייני היצירה הספרותית של יהודי ספרד במשך כ־500 שנה ונדון ביחס שבין מה שיש בה לבין האופן שבו נתפסה. נציע הסברים לפער בין השניים.
היווצרות תופעת האנוסים או הנוצרים החדשים בספרד ובפורטוגל בשלהי ימי־הביניים וראשית העת החדשה יצרה מערכת של מתחים בין הזהות הדתית לזהות האתנית בקרב רבים מאותם היהודים הספרדיים שהתנצרו בכפייה, וכן בקרב צאצאיהם, הנוצרים החדשים. ההרצאה תעסוק בסיבות ובתהליכים שיצרו את תופעת האנוסים בספרד ובפורטוגל והיא תתמקד בסוגיות של זהות ושייכות של הציבור הזה ליהדות, לנצרות, […]
נעסוק בהיווצרותה של פזורה יהודית־ספרדית בארצות האיסלאם. נדון במשברי הגירושים וההתמודדות עמם בזיקה לעבר האיברי ובמורשת מול מציאות ים־תיכונית; במאחד והמפריד בינם לבין עצמם ובינם ליהודים אחרים; בדעתם על עצמם, על המשפחה ועל השבט; באופי החברתי והתרבותי של הפזורה; בהתפרצות כוחות היצירה והחדשנות לצד השמרנות; בזיקה לכלל ישראל ובאתגרים מול העולם הנוצרי והמוסלמי.
נסקור את התפתחות הלאדינו כשפתם של מגורשי ספרד באימפריה העות’מאנית, המגרב ואיטליה לאורך הדורות. נעמוד על מרכיביה העיקריים ועושרה הלשוני והתרבותי. כמו כן נדון במרכזיותה של שפת הלאדינו כחלק מזהותם של היהודים הספרדיים עד היום.
המגע היומיומי בין יהודים למוסלמים ונוצרים בערי האימפריה העות’מאנית נתן את אותותיו במגוון תחומים: בפוליטיקה הקהילתית, בדרכי הארגון והפעולה של חברות וגילדות, באורחות החיים של נשים וגברים כמו דרכי בילוי, מוסיקה, לבוש ועוד, ובהשפעה על עולם הערכים. בהרצאה נתחקה אחר הגורמים שאפשרו זאת, ונדגים השפעות בתחומים שונים
במחצית השנייה של המאה ה־15, כאשר יהדות ספרד חיה בתקופה שבה תכפו גזרות ורדיפות האינקוויזיציה, יהדות פורטוגל השכנה מגיעה לשיא פריחתה התרבותית והאומנותית, כפי שניכר בעושר אמנות כתבי היד העבריים ששרדו מתקופה זו. כל אלה נפסקו באחת ב־1497 כאשר נכפה השמד על קהילה זו והיצירה היהודית והדפוס העברי פסקו גם בפורטוגל. לאחר תקופה של למעלה […]
שימו לב לשינוי בשעות ההרצאה: 18:15-16:30. הפיוט נולד כהרחבה לתפילות הקבע עוד בתקופה הביזנטית בארץ ישראל. מהר מאוד הוא התפשט בכל העם היהודי וזכה ל’תור זהב’ בספרד המוסלמית בין המאות ה־10 ל־13. בתקופות מאוחרות יותר, ובעיקר אחרי גירוש ספרד, הפיוט חדל לשמש להרחבת תפילות הקבע והתפתח כתופעה עצמאית במסגרות ריטואליות חדשות. ככזה, חיבור פיוטים חדשים […]
*שימו לב – באופן חד פעמי, המפגש ביום ראשון. לאורך הדורות, חייו של היהודי בארץ התנהלו במישור הקיום הדתי הכפוף ללוח השנה, במישור המשפחתי ובמישור הקהילתי. בהרצאה נתוודע למנהגים ולטקסים העיקריים של יהודי ספרד שחיו בארץ ישראל. נעמוד על משמעויותיהם, כמו גם לאספקט של רציפות או חידושים במסורת היהדות הספרדית דוברת הלאדינו. מרצה: פרופ’ ירון […]
במשך כחמישים שנה, החל מהמחצית השנייה של המאה ה־16 ובמהלך ראשית המאה ה־17, הפכה צפת להיות המרכז היצירתי והחדשני של המסורת היהודית. החדשנות של רבנים, מקובלים, פרשני התורה ופייטנים השאירה חותם עמוק לדורות. בעיר צפת התרחש מפגש ייחודי בין כל העדות השונות של התפוצה היהודית. מבין העדות התבלטה התפוצה הספרדית ומילאה תפקיד דומיננטי, בעת שהחדשנות […]
במאה ה־16 התגבשו במקומות חדשים הקהילות שנעקרו מספרד ומכל חצי האי האיברי. זו גם היתה המאה שבה התגבשה מחדש הספרות ההלכתית. נבחן את הדרכים שבהם נוצרה דווקא אז הזהות ה’ספרדית’ בהקשר ההלכתי.
קשרי תרבות ואמנות בין יהדות מרוקו וצפון אפריקה בכלל לספרד החלו מאות שנים לפני גירוש ספרד. אולם עם הגירוש קיבלו קשרים אלה ממד חדש ודומיננטי ביותר. מגורשי ספרד שהתיישבו בערי מרוקו ביקשו לשמר בארץ החדשה את עולמם הרוחני והתרבותי טרם הגירוש. למען האמת במרוקו נשמרה האמנות המסורתית של יהודי ספרד טוב יותר מכל קהילה ספרדית […]
עם גירוש ספרד פנו חלק מהמגורשים לצפון אפריקה, והתיישבו בערים כמו אלג’יר, תלמסאן ובעיקר פאס. הצטרפותם של המגורשים לקהילה המקומית הביאה לתסיסה אינטלקטואלית במספר תחומי דעת כמו: תקנות קהל, פיוט, היסטוריוגרפיה, פרשנות, דרשנות ועוד. נתחקה אחר דמויות מפתח ונתוודע ליצירות מרכזיות.
קשרי תרבות ואמנות בין יהדות מרוקו וצפון אפריקה בכלל לספרד החלו מאות שנים לפני גירוש ספרד. אולם עם הגירוש קיבלו קשרים אלה ממד חדש ודומיננטי ביותר. מגורשי ספרד שהתיישבו בערי מרוקו ביקשו לשמר בארץ החדשה את עולמם הרוחני והתרבותי טרם הגירוש. למען האמת במרוקו נשמרה האמנות המסורתית של יהודי ספרד טוב יותר מכל קהילה ספרדית […]
מתקופת השלטון העותומני, דרך המנדט הבריטי ועד להקמת מדינת ישראל, הרב עוזיאל היה מנהיג בולט ברבנות הראשית ובתנועה הציונית, פוסק הלכה אמיץ בענייני השעה והוגה דעות יצירתי שכל ימיו שאף לאחדות העם. הרב דניאל בוסקילה הוא ראש המרכז החינוכי הספרדי בעיר העתיקה בירושלים, וחוקר כתבי הרב עוזיאל.
קבוצה של משכילים ספרדים ו’בני המזרח’, בני ירושלים ובהם אברהם אלמאליח, יוסף מיוחס ויחזקאל בנימין יהודה, פעלה מסוף המאה ה־19 עד תחילת שנות ה־30 של המאה ה־20. אנשים אלה שגדלו, חונכו ופעלו כמשכילים שוחרי ידע בתקופת השקיעה של האימפריה העות׳מנית ותחילת ימי המנדט הבריטי, ראו את עצמם כמי שעתידים להיות עילית אינטלקטואלית מובילה בתנועת התחייה […]
המונחים ‘ספרדים’ ו’מזרחים’ מסמנים שתי קטגוריות אתניות גדולות בחברה היהודית בת־זמננו. מה המשמעות של שתי הקטגוריות הללו? האם אלו קטגוריות ממשיות או מדומיינות? ההרצאה תיגע בקצרה במקורות האטימולוגיים של שני הסימונים הללו ותתמקד בעיקר בשימושים החברתיים, התרבותיים והפוליטיים שלהם במשך הזמן, בדגש על החברה בישראל ושאלת היחסים העדתיים בה.
שימו לב לשינוי בשעות ההרצאה: 20:45-19:00. במהלך ההרצאה נבחן את גבולות הקטגוריה של הספרדיות כסמן של זהות ומורשת תרבותית בישראל. נתייחס למנגנוני המיון והקטלוג של הזהות הספרדית על רקע התמודדות עם השאלות מיהו יהודי־ספרדי? מהי המולדת שלו? מהי השפה והתרבות שלו? מהם גבולותיו המדומיינים? ומיהו יהודי ספרדי לפי החוק החדש?