עד לא מכבר היו מודעים רק חוקרים מעטים לקיומה של ההשכלה היהודית באימפריה העות'מאנית. מטרת ספר זה היא לבחון לראשונה מי היו המשכילים העות'מאנים ומה היה היקפו בפועל של חוג המשכילים העות'מאני, המתברר כרחב וכמשמעותי הרבה יותר מכפי ששוער תחילה. הספר מבקש לאפיין חוג משכילים זה, למפותו ולנתחו, ולשרטט את קשריו עם מרכזי ההשכלה באירופה ועם קבוצות אתניות נוספות במרחב העות'מאני.
מעבר לניתוח ההיסטורי של היבטים חברתיים ותרבותיים הנוגעים לחוג המשכילים העות'מאני, מבקש הספר לתרום לפיתוחם ההיסטוריוגרפי של שני נושאים עיקריים: מודרניזציה יהודית עות'מאנית; וכן סולידריות יהודית בין מזרח ומערב, השלובה באוריינטליזם פנימי יהודי.