בסוף נובמבר 1947, ימים מעטים לפני החלטתה של עצרת האומות המאוחדות בדבר חלוקת הארץ והקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל, התגלו בקומראן שליד ים המלח שבע מגילות מסוף ימי הבית השני. בעקבות התגלית המרעישה הזאת נמצאו עוד רבבות קטעי כתבי יד קרועים ומפוררים של חיבורים יהודיים מן המאה השלישית לפסה"נ ועד סמוך לחורבן הבית השני. החיבורים נכתבו בשלוש הלשונות שדיברו היהודים בימים ההם: רובם כתובים עברית, חלקם כתובים ארמית, ומעטים כתובים יוונית. לחיבורים האלה נודעת חשיבות רבה לתרבות העולמית בכלל ולתרבות היהודית בפרט.
בימים ההם צמחו רעיונות גדולים שהיו לימים נחלת הדתות המונותאיסטיות ובמיוחד רעיונות על האל המשגיח על כל בריותיו ועל הגמול שיגמול לאדם על מעשיו. אין תמה שהמגילות  עוררו עניין רב הן בקרב החוקרים והן בקרב ציבור המשכילים בעולם המערבי. ואכן מחקרים רבים מספור נכתבו עליהן, וטובי החוקרים בתחומים רבים ומגוונים עסקו בחקר המגילות ותרמו תרומה נכבדה איש איש בתחומו.
החיבורים כבר ראו אור אך המומחים הכירו בחסרונה של מהדורה כוללת ואמינה המבוססת כל הישגי המחקר. מהדורה זו באה למלא את החיסרון. הטקסטים במהדורה מבוססים על שילוב של קטעים מכתבי יד המשלימים אלה את אלה. הקריאה נבדקה בתצלומים משובחים, והוער על קריאות חלופיות שהוצעו בספרות המחקר. מאמץ רב הושקע  בהשלמת הטקסט החסר על מנת לסייע לקורא להבין את הטקסט ששרד.
הכרך הזה הוא השלישי והאחרון במהדורת הטקסטים העבריים מקומראן. מופיעים בו קטעי חיבורים ששרדו בעותק אחד בלבד. רוב הקטעים קטנים ופגומים. הטקסטים כוללים השלמות הנחוצות להבנת הטקסט שנותר. כמו כן יש בו פירושים והערות רבות של הטקסט, הלשון והעניין.