מאז כיבוש ארץ-ישראל בידי הערבים במאה השביעית ועד לכיבוש העות'מאני, על פני תקופה בת אלף שנים, פקדו את הארץ נוסעים, גאוגרפים, היסטוריונים, מילונאים ומבקרים נוספים, שהשאירו על הכתב – כל אחד בסגנונו – את רשמיהם ואת המידע הרב שצברו על הארץ ועל יושביה. הדברים שכתבו המבקרים השונים כוללים מידע רב עניין וחשיבות על עמקיה, הריה וגיאיותיה, על אודות הצמחייה ועולם החי, כמו גם על עריה וכפריה של הארץ, המקומות הקדושים ואתרי העלייה לרגל ואוכלוסייתה המגוונת.
המידע שיש לקוראים העבריים על אודות תקופת השלטון הערבי-מוסלמי בארץ-ישראל (1517-634), שאוב בעיקרו מתחום המחקר ההיסטורי והגאוגרפי, שנדון בספרות המחקר במספר מועט של ספרי היסטוריה ומאמרים מדעיים. חלק גדול מהמידע בנושא נשאב ממחקריהם של מזרחנים מאירופה ואמריקה בשפות שונות.
מטרתה של אסופה זו, שחשיבותה נובעת מן הנגישות המוגבלת של הקורא העברי למקורות בשפה הערבית, היא לפתוח צוהר בפני החוקר והחובב אשר אינו שולט בשפה הערבית, לעושר המידע המופיע בחיבורים שנכתבו בשפה הערבית בימי הביניים על אודות ארץ-ישראל.