חסד ואמת נפגשו

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ’ (אז”ר, 1854–1945), איש העלייה השנייה ומזקני סופרי ארץ-ישראל בתקופת היישוב, היה דמות מוערכת וחשובה בקרב בני דורו בארץ. יצירתו הקיפה מגוון תחומים רחב: ספרות, היסטוריה, חינוך וחברה, ונוסף על כתיבת סיפורת עסק במחקר ובפרשנות. במאמר זה המחבר מבקש לאפיין את מנהיגותו, מחשבתו והגותו הפוליטית והדתית באמצעות השוואה ל’זקן’ אחר בן העלייה השנייה, שהיה אף הוא בחייו דמות מוערכת ייחודית ומורה דרך רוחני בקרב החלוצים הצעירים ותנועות הפועלים – אהרן דוד גורדון (1856–1922).
המחבר סוקר את מסכת ההתכתבויות בין השניים, בוחן את הביוגרפיות שלהם ואת עולמם הדתי וההגותי, ומברר כיצד התמודדו עם אתגרי השעה, ומה הייתה השפעתם הציבורית על מפלגות הפועלים. מתוך כך מצטייר מפגש מורכב בין שני ההוגים ומתחדדות הגותם ותפיסותיהם השונות.