אליעזר בן יהודה נתקבע בתודעתנו כמחיה השפה העברית, וליתר דיוק כמי שתרם יותר מכל אדם אחר להשלטת הדיבור העברי בפי כל. תרומה זו לא הייתה אלא ביטוי אחד, מרכזי וחשוב, לכלל פעלו המגוון של בן יהודה המונע מכוחה של השקפת עולמו הלאומית. אבל דימויו כ"בעל מלאכה" אחת – החייאת הלשון העברית – מעמעם וממעט שלא בצדק, את שפע פעילויותיו שנועדו לכינונה ובנייתה של האומה בארצה. ספר זה מבקש לתקן את המעוות ולתאר את כלל תחומי עשייתו. ספר יחיד במינו שהוא בעת ובעונה אחת הן ביוגרפיה מרתקת של אחד האבות המייסדים של ישראל החדשה והן סיפורה של אחת התקופות הגורליות ביותר בתולדות ישראל.

שני כרכים