במחצית השנייה של המאה ה־15, כאשר יהדות ספרד חיה בתקופה שבה תכפו גזרות ורדיפות האינקוויזיציה, יהדות פורטוגל השכנה מגיעה לשיא פריחתה התרבותית והאומנותית, כפי שניכר בעושר אמנות כתבי היד העבריים ששרדו מתקופה זו. כל אלה נפסקו באחת ב־1497 כאשר נכפה השמד על קהילה זו והיצירה היהודית והדפוס העברי פסקו גם בפורטוגל. לאחר תקופה של למעלה ממאה שנה בה חיו יהודי פורטוגל כנוצרים חדשים, נפתחו בפניהם גבולות הולנד, ובהעדר מסורת של אמנות ותרבות יהודית הם בנו באמסטרדם כמעט יש מאין, יצירה חזותית חדשה ומרתקת של חיי היהודים. עשירי הקהילה הפורטוגלית באמסטרדם נתנו את חסותם ליצירת פריטי יודאיקה מפוארים, כתבי יד מאוירים בטוב טעם, טיפוגרפיה עברית, ספרי דפוס בעיצובים חדשים ובית כנסת מפואר ויוצא דופן. שועי הקהילה קיימו קשרים תרבותיים ואמנותיים עם האליטה הקלוויניסטית, ובכלל זה אף השפיעו על יצירות מופת של גדול אמני הולנד, רמברנדט.