לרועה העברי מעמד מרכזי כסמל ודימוי בתרבות העברית מאז תקופת המקרא. התפקידים שמילא דימוי זה ואפיוני הופעתו, השתנו במהלך השנים בהתאם לרוח הזמן והמקום ויצרו מגוון עשיר של דימויים וייצוגים. רצף הופעתו נשמר בכל התקופות בלא תלות בתפקודו במציאות של עם ישראל. דמותו המחודשת בלבוש 'הרועה העברי-הציוני' צמחה מתוך האתוס העברי החדש  ההולך ונבנה.
מאז ראשית ההתיישבות המחודשת בארץ-ישראל בשלהי המאה התשע-עשרה, מתגלה פער בין השכיחות הגבוהה של דימוי הרועה בתוצריה המילוליים והחזותיים של התרבות העברית החדשה, ובין המציאות שבה רק מעטים ניסו להחיות את דמותו של הרועה העברי הקדום ולהיות רועי צאן בפועל. גלגולי הופעתה של דמות הרועה העברי בגילומים התרבותיים ובמציאות, מעלים לדיון כמה סוגיות הנוגעות לכינון מפעל התחייה הציונית בארץ-ישראל ולצמיחת התרבות העברית החדשה.
מטרתו של חיבור זה היא לעמוד דרך גלגולי המוטיב, על היבטים שונים ועל התמורות בתהליכי התגבשותה של המערכת התרבותית העברית בארץ-ישראל.