שורשיו של החינוך הממלכתי-דתי (החמ"ד) ניטעו לפני למעלה ממאה שנה, ותולדותיו שזורים בסיפור הציוני. במהלך  הזמן שחלף נחשף חינוך זה לתמורות טכנולוגיות, לתהליכים חברתיים מגוונים, ומעל הכול הושפע מהקמת מדינת ישראל. אירועים ותמורות אלה הציבו בפני החינוך הדתי אתגרים לא מעטים שעמם הוא מתמודד עד עצם היום הזה.
לאחר מאה שנים ליצירה חינוכית זו ושישים ושלוש שנים להקמת מדינת ישראל – "אתחלתא דגאולה" לתפיסתה של הציונות הדתית המצויה בבסיס תפיסת החינוך הממלכתי-דתי, כונסו מאמרי הגות ורשימות במבט אישי בספר-אלבום חגיגי, המתבונן בהערכה על מפעל זה, אך בד בבד אינו מתעלם מהאתגרים המונחים לפתחו ומציע גם מבט לעתיד.
החינוך הדתי רווי קונפליקטים. הוא נע על הציר שבין "לחוד" ובין "ביחד". ספר זה מבקש להציג את זהותו המורכבת של החמ"ד באמצעות ארבעה שערים מרכזיים. הללו מכילים את "תעודת הזהות" של החמ"ד, דנים בזהות האישית של העוברים דרכו, מתלבטים בזהות החברתית המאפיינת אותו ובוחנים את זהותו הקהילתית- הממלכתית. בכל אחד מהשערים רשימות ואיורים המציגים את החמ"ד, מספרים אודותיו ומתווכחים עמו.