בעשור הראשון למדינה הייתה עיתונות הילדים העברית בשיאה ומילאה תפקיד חשוב בעולמם של ילדים רבים. את הפופולאריות שלה אפשר להשוות רק לזו של הטלוויזיה והמחשב בימינו, אך בניגוד להן, לא דבקו בה דימויים שליליים, להיפך: היא נהנתה מדימוי אליטיסטי , ולא בכדי. עיתוני הילדים הביאו לקוראיהם, הילדים, את הסולתה והשמנה של יצירות התרבות והאמנות: שירים, סיפורים, רשימות ואיורים של מיטב יוצרי ואמני התקופה, ובהם מידע במגוון רחב של תחומים וידע על אירועי השעה.
ספר זה מפנה את הזרקור לשלושת עיתוני הילדים החילוניים המרכזיים של שנות החמישים: 'דבר לילדים', 'משמר לילדים', ו 'הארץ שלנו'. מקריאה דקדקנית בהם, על כל מדוריהם – החל במדורי הפובליציסטיקה וכלה במדורי השעשועים – מצטיירים הנתיבים הפוליטיים שהתוו המבוגרים לילדים ונגלים השינויים שחלו בהם בתקופה זו. שלושת העיתונים עסקו בסוגיות פוליטיות-אידאולוגיות והיו בימה של מאבקים מפלגתיים-מגזריים, שבגלגולם לעיתונות הילדים הועצם אופיים הרגשי והעקרוני כאחד, שהרי נמענם הישיר היה דור העתיד של החברה הישראלית.
הספר חושף היבטים מגוונים של הילדות הישראלית בתקופת עיצובה ומראה כיצד יצרו עיתוני הילדים קהילה, שגבולותיה חרגו אל מעבר לקריאת העיתון. לא זו בלבד: העיתונים מציירים את פניה של החברה הישראלית כפי שדמיינו אותה המבוגרים בני הזמן, ומאפשרים לנו לראות אילו חלופות תרבותיות הם העמידו לפני דור הילדים הראשון שצמח במדינת ישראל, אילו חלופות מומשו ואילו התפוגגו בחלוף השנים.