ד"ר אהרן מאיר מזיא היה איש מיוחד במינו ורב פעלים: מהנדס ורופא שתרם מידיעותיו ומניסיונו לקידומם של שני התחומים בארץ-ישראל, בעל השכלה רבנית שחבר לחברה הסוציאליסטית, ובעל הון שדאג לרווחת הפועלים, רופא המושבות מטעם הברון רוטשילד, שעסק בעצמו גם בפרדסנות, אוהב הלשון העברית שתרם רבות לתחייתה ולהעשרתה, אספן כתבי יד ואוהב ספר שלא הביא לידי גמר את חיבוריו-הוא, חובב מוסיקה קלאסית שאף עבר לפני התיבה ועסקן ציבור ואיש משפחה דואג ואוהב.
למרבה הצער, בסיפור תולדות הארץ נשתכח שמו כמעט לחלוטין, ודמותו המשמעותית ורבת הסתירות לא זכתה עד כה להכרה הראויה.
במהלך הקריאה מתגלה לקוראים דמותו רבת הפנים של מזיא, מצעירותו ועד זקנותו: יתמות וילדות חסרת ביטחון, נעורים סוערים בקרב המהפכנים הצעירים, לימודים ומחקרים מלאי סקרנות ועניין, עושר ורוחב לב, קפדנות וקצרות רוח, של רופא חד עין שאהב בכל לבו את ילדיו ואת אשתו.