ראשוני היהודים שהגיעו לאמסטרדם ולרפובליקה ההולנדית החדשה במאה ה-17 היו אנוסים לשעבר שנמלטו מספרד ומפורטוגל, שם הם הוגדרו בתור “נוצרים חדשים” כדי להבדילם מהאוכלוסייה הנוצרית הוותיקה. אלה מהם שביקשו להצטרף ליהדות בקהילות הספרדיות הקיימות נאלצו לקבל סוציאליזציה יהודית בסיסית כדי להסתגל לחיים יהודיים לפי ההלכה – וההיסטוריוגרפיה המודרנית מכנה אותם “יהודים חדשים”. תהליך התערותם בעולם היהודי היה מורכב ומייגע, וכרוך בוויכוח מתמיד עם פולמוסנים נוצרים. הוויכוח התיאולוגי הפך למרכיב חשוב במציאות של “היהודים החדשים”, במיוחד במטרופולין כאמסטרדם שבה נקבצו מהגרים מזרמים נוצריים מגוונים.