מהדורה ביקורתית-מדעית של הנוסחים, פשרם ותולדותיהם.
בשלהי ימי בית שני יצאה מתחת ידם של חכמים מחוגי הפרושים מגילה קצרה כתובה בארמית, היא מגילת תענית. מגילה זו היא רשימה של תאריכים על פי סדר השנה, שאירעו בהם 'נסים' – ניצחונות ושמחות לישראל. כותביה ביקשו להפוך את המועדים הנזכרים בה למעין 'חגים למחצה', האסורים בתענית, ולקבוע את האירועים ההיסטוריים שביסודם בזיכרון הלאומי לדורות. תעודה זו קודמת לכל ספרות חז"ל שבידינו, והיא המסמך הפרושי היחיד שנשתמר בימינו מימי בית שני. בזמנים מאוחרים יותר נסתפחו אליה פירושם עבריים (ה'סכוליון'), המציעים ביאורים למאורעות הנרמזים.