מחבר הספר יצא לאתיופיה בשנת 1992 בראש משלחת מטעם מדינת ישראל כדי לבדוק את סוגיית שארית היהודים שנותרה בארץ זו ולהתוות דרכים להשבתם ליהדות באתיופיה. באותו זמן  חיו עשרות אלפים מהם בכפריהם במחוזות סביב אגם טנה. כשלושת אלפים המתינו באדיס-אבבה לעלייה ארצה.
מתוך דברי המחבר בהקדמה: 'ראשונים היינו לאסוף מידע בכפרי שארית היהודים. איש לא קדם לנו בכך. באנו "בדקה התשעים", בטרם התחולל שינוי מהפכני שסימניו כבר היו מצויים בכפרים: אלפים "ישבו על המזוודות" לפני יציאתם להמתנה לעלייה ארצה באדיס-אבבה. ההשגחה העליונה זימנה לנו הזדמנות בלתי חוזרת לראות מציאות ייחודית בתולדות יהודי אתיופיה ולתעדה. יכולנו לעמוד על מאפייני הקבוצה ולהבין את תופעת ההתנצרות מתוך מפגש בלתי אמצעי עם המציאות ועם האנשים.'
ספר המסע מתעד את ראשית ההתעוררות לשוב ליהדות ולעלות לישראל. בשנים שלאחר מכן התחולל תהליך היסטורי כשארבעים ושישה אלף בני שארית יהודי אתיופיה הגשימו את חלומם; הם נטשו את כפריהם, שבו לחיים יהודיים בקהילות הממתינים לעלייה באדיס-אבבה ובגונדר, נאבקו על זכות עלייתם והצליחו. הם חיים בישראל כיהודים וכישראלים לכל דבר.