הספר דן בהשתתפות הספרדים בארץ-ישראל העות'מאנית בציונות החדשה ובתחייה העברית לתחומיה: הלשון, העיתונות, כתבי העת והספרות. פרקי הספר דנים ביישוב הספרדי על עדותיו, בסוגי יישוביו ומוסדותיו ובחלקו בעלייה לארץ ובהישרדות היישוב בה, במקומם של הספרדים בחינוך ובעמדותיהם כלפי העימות הערבי-יהודי. השיח הציבורי וספרות המחקר התעלמו  לרוב מתופעות אלו או גימדו את חשיבותן, אך בספר מובא שפע של מידע חדש על פועלם של הספרדים בתחומים אלה, אשר בכמה מהם היתה לו חשיבות ראשונית. המחבר מסיק כי מתבקשת הגדרה חדשה ומרחיבה של הציונות העשויה לכלול גם תפישות מסורתיות המתייחסות אל הלאומיות שלא מן ההבט המודרני.