מאמרו של חזקי שוהם 'בין אקדמי לציבורי בתולדות
המושג מסורת' משרטט את התפתחות המושג מסורת
ביישוב היהודי בארץ בתקופת המנדט ובמדינת ישראל.
הוא מבחין בין השיח האקדמי, שתייג את המסורת כלא־
מודרנית, לבין השיח הציבורי, שהעניק לה ערך חיובי.
מאז שנות השמונים הופיעה המסורתיות כהזדהות
אישית, ששילבה את השיח המתייג, שנוכס מחדש
בידי המזרחים, ואת השיח הציבורי, שהקנה למסורת
לגיטימציה תרבותית־חברתית. שילוב זה יצר הון סמלי
לבני הדור השני והשלישי למהגרים מארצות האסלאם
שזיהו את עצמם כמסורתיים.
פרופ' חזקי שוהם מלמד בתוכנית הבין־תחומית ללימודי
פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר־אילן.
Hizky.shoham@biu.ac.il

Hizky Shoham’s article, “Between Academic
and Public in the History of the Concept of
Tradition (Masoret),” outlines the development
of the concept of tradition in the Jewish Yishuv
in Palestine during the Mandate period and in
the State of Israel. He distinguishes between the
academic discourse, which labeled tradition as
unmodern, and the public discourse, which gave
it a positive value. Since the 1980s, traditionalism
has emerged as a personal identification, which
combined the labeling discourse, which was
reappropriated by the Mizrahim, and the public
discourse, which gave tradition cultural-social
legitimacy. This combination created symbolic
capital for second- and third-generation
immigrants from Islamic countries who identified
themselves as traditionalists.
Prof. Hizky Shoham teaches in the Interdisciplinary
Program for Interpretation and Cultural Studies
at Bar-Ilan University.
Hizky.shoham@biu.ac.il