ציפורי, 'פאר הגליל כולו' בלשונו של יוסף בן מתתיהו, נמנית עם האתרים הקלסיים החשובים במדינת ישראל. שרידיה הולכים ונחשפים ברציפות מאז 1985 בידי כמה משלחות מהארץ ומחוצה לה. באתר נתגלו מבני ציבור, בתים פרטיים, ממצא קטן, ולמעלה מ-70 פסיפסים המתוארכים למן המאה השנייה ועד למאה השישית לסה"נ. ממצאי החפירה בציפורי מהווים נדבך חשוב בהכרת עולמה החומרי-תרבותי של אוכלוסיית העיר, מהתקופה ההלניסטית עם התבססותו של הישוב בראש הגבעה, בימי פריחתה של העיר בתקופות הרומית והביזנטית, ועד התקופה המוסלמית הקדומה, שעה שהיישוב הצטמצם לכפר קטן. אלו מאפשרים להכיר את הפסיפס האנושי, הדתי, החברתי, והתרבותי במקום, ולחוש בד בבד בתמורות שהתרחשו בעיר הגלילית במעבר מתקופה אחת לרעותה. שאלות בסיסיות הנוגעות באופייה של העיר היהודית, שנדונו רק לפני עשור או שניים, פינו את מקומן לדיון מעמיק במגוון נושאים הנוגעים לא רק בהכרת דמותה של ציפורי ואורח החיים של תושביה, אלא גם בהכרת דמותה של העיר הארץ ישראלית בשלהי העת העתיקה.
הסיור בעתיקות ציפורי מאפשר לגעת בעבר ולהתמודד עם שאלות של תרבות וזהות, שיש להן גם השלכות עכשוויות. ספר זה מקיף היסטוריה בת אלף שנים של העיר הגלילית והוא מעניק, לראשונה, תמונה מקיפה ועדכנית של העיר, בנייניה ותושביה בעידן של תמורות. הוא מכיל דיון היסטורי, חברתי ותרבותי הבוחן את דמותה של העיר לאורם של הממצאים הארכיאולוגיים, הכתובות,, והמקורות הספרותיים. בספר משובצים איורים ותמונות, תוכניות ושחזורים הממחישים את עברה המפואר של ציפורי, עיר גדולה ומשגשגת, פסיפס של תרבויות.