פירוק ובנייה, חורבן ונטישה בבתי הכנסת העתיקים

מחקרים רבים עוסקים בבית הכנסת העתיק, אולם בפועל רק בחלקם – בעיקר בדו”חות סופיים המתמקדים בבניין הבודד – נדונה ההיסטוריה המאוחרת של הבניין: כמה זמן היה בשימוש, מתי נפגע, מדוע שופץ לעיתים תוך הגדלת שטחו באופן משמעותי, ומה גרם לנטישתו הסופית. מאמר זה בוחן את ההיסטוריה המאוחרת של בתי הכנסת בארץ-ישראל בשלהי העת העתיקה, את המניעים להחלפתו של בניין אחד באחר ואת הסיבות לירידה במספרם של בתי הכנסת בארץ ולנטישתם של המבנים לאורך זמן.
לנוכח הממצאים נטען שגם אם רעידות אדמה משמשות לעיתים הסבר מניח את הדעת לחורבנם של בתי כנסת עתיקים, הרי בפועל קיימות סיבות אחרות לשינוי בתבניתם של בתי כנסת או לחורבנם המוחלט. למסקנות העולות מדיון זה יש השלכות על בירור היחס שבין שלבי הבנייה בבתי הכנסת השונים ועל זיהוי הסיבות לשקיעתה של הקהילה היהודית בארץ-ישראל בשלהי העת העתיקה ולהתכנסותה בקהילות קטנות ומבודדות בשלהי התקופה הביזנטית ובתקופה המוסלמית הקדומה.