בהיסטוריוגרפיה של היישוב נחשב מסעו הראשון של בנציון
ישראלי לעיראק באביב 1933 כהתחלת תולדותיו של ענף
התמרים המודרני בארץ. אולם שני האישים שלהם שמורה זכות
הבכורה בייסוד הדִִקלאות המודרנית בארץ־ישראל היו יוסף
וַַיץ ושמואל סטולר. באוקטובר 1924 הביא ויץ את המשלוח
הראשון של כ־ 1,000 חוטרי התמרים ממצרים, וסטולר חילק
אותם לשישה יישובים בעמק הירדן ובעמק יזרעאל. במאמר
מתואר מסעו של ויץ למצרים מטעם המחלקה להתיישבות
חקלאית בוועד הצירים ומוצגים שיקוליו המקצועיים בבחירת
החוטרים.
בהיעדר ידע מקצועי וניסיון מעשי לא נקלטו רוב החוטרים
במטעי היישובים. בעקבות האכזבה מן התוצאות הפסיקה
המחלקה להתיישבות את מעורבותה בעניין, ושני משלוחי
הייבוא הבאים בוצעו בשנים 1925 ו־ 1928 ביוזמת המגדלים
החקלאים. במאמר מתוארות תוצאות נטיעת החוטרים בששת
היישובים הראשונים, ובסיומו נחשף לראשונה כי עשרים
וארבעה עצי תמר מהמשלוח הראשון נמצאים בחורשה בקיבוץ
בית השיטה.