מאמר זה עוסק בירחון ‘העבריה’, עיתון בית הספר תלמוד תורה לבנות א, שֶׁכּוּנה בית הספר ‘שפיצר’. העיתון יועד לתלמידות, להוריהן ולקהל הרחב ונדפס אחת לחודש. מנהלת בית הספר חנה שפיצר ראתה בעיתון כלי להפצת רעיונות חינוכיים בקרב ההורים ולעיצוב דמותן של תלמידות בית הספר, ועל כן הרבתה לכתוב בו. שפיצר מיעטה לפרסם מאמרים במסגרות אחרות, ולכן גיליונות ‘העבריה’ אוצר בלום – הם מאפשרים לעקוב אחר הלך הרוח של אחת מנשות החינוך המרכזיות והחשובות ביותר בזרם ‘המזרחי’.
ניתוח גיליונות העיתון חושף ניסיון חדשני של אשת חינוך אמיצה להתמודד עם שורה של דילמות חינוכיות בהבניית זהות הבת הציונית הדתית, דילמות הנוגעות ליחסי דת ומדינה, דת ומודרנה, דת, מגדר ולאום. במאמר זה מוצגות הדילמות הללו ודרכי ההתמודדות הייחודיות של שפיצר איתן. המאמר מתמקד בשנות המנדט, שנים מהותיות לעיצוב תפיסות חינוכיות לאומיות בארץ-ישראל, שנפתח בהן כר נרחב לניסיונות חינוכיים.