בערב הראשון למלחמת יום הכיפורים אמרה ראש הממשלה גולדה מאיר: ‘אנו לא הופתענו! […] כוחותינו נערכו כנדרש כנגד הסכנה’, ודברים דומים אמר באותו ערב שר הביטחון דיין. במאמר זה נבחנת השאלה אם דברים אלה, העומדים בניגוד מוחלט לדעה המקובלת על הפתעת מלחמת יום הכיפורים, שיקפו את תחושותיהם של שני המנהיגים באותן השעות או שמא לא אמרו אמת לציבור.
המחבר סוקר את התנהלותם של ראשי המדינה לנוכח ההתרעות מפני מלחמה שהגיעו לידיהם במהלך שנת 1973, ובעיקר את הדיונים שערכה צמרת המדינה בעקבות ההתרעות שהלכו והצטברו על מלחמה שעתידה לפרוץ בימים הראשונים של אוקטובר 1973.
מסקנת המאמר היא שראשי המדינה העריכו בראשית אוקטובר שאין לשלול את האפשרות שבקרוב, ואולי אפילו ביום הכיפורים יחלו מעשי איבה בקנה מידה כזה או אחר ואפילו תפרוץ מלחמה, ולכן לא ממש הופתעו כשהתקבלה הידיעה בבוקר ה-6 באוקטובר על המלחמה העומדת בפתח. כמו כן העריכו על סמך הבטחות של ראשי הצבא שצה”ל אכן נערך כנדרש להתמודד עם הסכנה.