הים לא זכה עד כה לתשומת לב כוללת במחקר על העשייה הציונית ועל ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל בעת החדשה.ספר זה בא למלא חלל זה, ומוצג בו ניתוח, מזווית חדשה ומקורית, של נדבך חשוב בתהליך ההיאחזות היהודית החדשה בארץ.
מחבר הספר מתמודד עם כמה שאלות מרכזיות בנוגע להתפתחות האחיזה של היישוב  היהודי בים ובחופי הארץ, ובהן: מה הביא להופעת הניצנים והרעיונות הראשוניים של תרבות ימית-ציונית ביישוב היהודי בארץ במחצית הראשונה של תקופת המנדט? מה היה הרקע להקמתו של נמל תל אביב באמצע שנות השלושים וכיצד השפיעה הקמתו על אחו ותודעתו הימית של היישוב היהודי בארץ? מי ייסד את אגודות הספורט הימי הראשונות וכיצד התפתח החינוך הימי בארץ? כיצד השפיעה מלחמת העולם השנייה על הפעילות הימית היהודית בארץ ואילו תנאים אפשרו את הקמת חברת הספנות הלאומית 'צים' לאחר מלחמת העולם השנייה?
האירועים והתהליכים הנדונים בספר מוצגים על רקע כמה מהמתחים והתפיסות, בחלקן מנוגדות, שאפיינו את היישוב היהודי בתקופת המנדט: 'גאולת האדמה' ו'כיבוש השממה' מול 'כיבוש הים; התיישבות חקלאית שיתופית מול אנשי הים, המבלים את זמנם בספינות ומחוץ לבית במשך תקופות זמן ארוכות; היזמות הפרטית והאנטי-ממסדית בתחום הימי מול התפיסה הסוציאליסטית, הממסדית; התדמית הנחותה של העיסוק במקצועות הים מול דימויים של עובדי האדמה, החלוצים, נושאי דגלה של העבודה העברית ועוד.