"כשהיה מגיע האביב היו המוני ישראל נוסעים לסדר-פסח בקיבוץ, זה היה סדר צפוף וישראלי. בשעות קשות אפשר היה להיות יחד, לשיר, לקרוא, לנגן ולרקוד. המקהלה שרה שירי מסורת ציונית. הטקסט והציור בכו על השואה. המסורת התנ"כית והציונית הייתה ביטוי לדור ראשון של יוצאי מצרים, דור מקים חברה, חותר למדינה ומבקש תיקון." האלבום משקף זאת בדפים האותנטיים של ההגדות. העורכים מוקי צור ויובל דניאלי בחרו וליוו את התמונות בהסברים. דווקא בימים אלה שבהם צומחות הגדות חדשות, אנו עדים לכך כי הגדת הפסח הקיבוצית אינן רק געגוע אל עבר חלוצי אלא ביטוי לצורך להמשיך לעצב את החברה הישראלית, מועדיה ותרבותה.