השַׁיִט הראשון בקאנו בארץ ישראל – על הרפתקאות ג'ון מקגריגור עם "רוב רוי" בנהרות א"י
קאנו בנהר הירדן , באדיבות אתר רוב רוי שיט בקאנו אינדיאני
"בלוגר הטיולים" הראשון בארץ?
מי לא ראה המלצות של 'משפיענים' שמציפים את הרשתות ואת המדיה בשלל "מקומות סודיים" שרק הם גילו? מאתרי טבע ועד עגלות קפה, אין היום בארץ מקומות שאותם בלוגרים לא מוכנים לשתף איתנו תמורת "לייק" ובקשת המיקום בהודעה פרטית. אולי אפילו נתקלתם בהמלצה של 'משפיען' כזה או אחר לשוט בקאנו בנהר הירדן מדרום לכנרת, באתר בשם "רוב רוי: שייט בקאנו אינדיאני".
מי היה רוב רוי?
לפני 200 שנה נולד באנגליה ילד בשם ג'ון מקגריגור, והוא גדל להיות הרפתקן וחוקר שנהג לתאר את המסעות שלו בספרים. בשנת 1858 הוא הגיע לצפון אמריקה, ושם פגש לראשונה אינדיאנים ששטו בקאנו באגם אונטריו. מקגריגור התלהב מהקאנו, וכשחזר לאנגליה ב-1865 בנה בעצמו את הקאנו הראשון שלו וקרא לו בשם "רוב רוי" על שם "רוברט האדום", שהיה סוג של רובין הוד במאה ה־18 בסקוטלנד. הקאנו שימש אותו ככלי שייט ומלון צף, ובו אכל וישן. הוא היה בעל תא פתוח והונע באמצעות משוט, ולא דמה לאף ספינת מפרש או ספינת משוטים אחרת שהייתה אז באירופה.
באותה שנה יצא מקגריגור לשייט עם הקאנו במורד נהר התמזה בלונדון עד לתעלת למאנש. אחרי המסע פרסם את הספר "אלף מייל בקאנו רוב רוי ב־20 נהרות ואגמים באירופה". בעקבות הפופולריות של מקגריגור וספרי ההרפתקאות שלו, הפך תוך זמן קצר שייט בקאנו לאופנה ספורטיבית חדשה שמשכה אליה אלפי גברים מהמעמד הבינוני-גבוה. מקגריגור בנה עוד שש סירות קאנו – שכולן נקראו "רוב רוי" – ויצא למסעות שייט במקומות שונים בעולם.
הנוסע המערבי הראשון שחדר את סבך ביצת החולה
כבן למעמד הגבוה בלונדון, מקגריגור היה יכול להרשות לעצמו לערוך "מסע תענוגות" בארץ ישראל, כמו שעשה מארק טוויין ב-1867. אבל מסע שייט בקאנו – שיביא אותו למקומות שאף אירופאי לא הגיע לפניו – התאים לו יותר. הוא התחיל את המסע בנמל אלכסנדריה במצרים באוקטובר 1868, סייר בתעלת סואץ שהייתה בשלבי כרייה והתלהב מהפרויקט ההנדסי שהיה אחד מהגדולים ביותר בזמנו. מפורט סעיד הצפין לביירות וסייר במשך כחודש בלבנון ובסוריה בחיפוש מקורות נהר הירדן. מסע החקר הזה היה מבחינתו נקודת שיא, כיוון שמקורות הירדן היו בשנת 1869 עדיין בגדר נעלם. השייט בקאנו אִפשר למקגריגור להיות הנוסע המערבי הראשון שחדר את סבך ביצת החולה.
מחוקר-מטייל לאושיית הרפתקאות
המסע בנהר הירדן ב"רוב רוי" השישי העלה את הפופולריות של מקגריגור. הוא הפך למרצה מבוקש, גם הודות ליכולת לתאר את חוויות המסע שלו בסגנון תיאטרלי. להרצאות שלו הביא מודל בגודל אמיתי של ה"רוב רוי" עם מפרשים, תרנים ואביזרי בישול, מנורה קטנה וחפצים אחרים. לאחר משפטי הפתיחה הוא היה נעלם מאחורי הקלעים וחוזר בתלבושת החוקר-מטייל, וכשתיאר בפני מאזיניו את מסעותיו בארץ ישראל הוא החליף לתלבושת מזרח-תיכונית. ההרצאות שלו "רצו" במשך כמה שנים והוא כונה 'מקגריגור איש הקאנו'.
המסע למזרח התיכון היה המיזם הגדול והשאפתני ביותר של מקגריגור, והספר שפרסם על מסעו בארץ ישראל היה הטוב ביותר שכתב. הספר זכה לשמונה מהדורות ותורגם ברובו לעברית (חוץ מקטעים בעלי אופי נוצרי מובהק) ביוזמת רחבעם זאבי ב־1982.
באתר 'רוב רוי על הירדן' מוצג כיום דגם של קאנו, אך בעלי האתר בחרו להושיב בתוכו בובה בלבוש אינדיאני שמייצג את ממציאי הקאנו, במקום בריטי שהפיץ את הרעיון מחוץ לאמריקה, וגם העלה את ארץ ישראל על המפה.
תמצית מתוך המאמר המלא מאת ד"ר מיה דואני – היסטוריונית סביבתית, מחברת הספר "האגם הנעלם – החולה כסמל להשתנות היחס לסביבה בארץ ישראל" (2020) בהוצאת יד בן־צבי. המאמר המלא ראה אור בגיליון 295 של "עת־מול" בהוצאת יד בן־צבי. לרכישת הגיליון ולעיון במאמר המלא יש ללחוץ כאן
