תקנון

הפרס

  1. יד יצחק בן־צבי תעניק בכל שנה פרס אחד על מחקר שפורסם כספר (להלן: “מחקר“) – אשר נושאו בגדרי ההיסטוריה של מדינת ישראל. למען הסדר מובהר כי זו מתחילה עם ההכרזה על עצמאות המדינה בה’ באייר תש”ח והדגש הוא על היסטוריה.
  2. עדיפות תינתן למחקר שהינו  פרי הביכורים של החוקר.
  3. סכום הפרס יעמוד על סך עשרת אלפים שקלים (10,000 ₪) שיחולק מידי שנה לתקופה שנקבעה עם התורמת.
  4. בוועדת הפרס יכהנו ראש המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה (אשר ישמש כיו”ר הוועדה), סגן ראש המכון, שני נציגי אוניברסיטאות המומחים בהיסטוריה ונציג ציבור. לנציג התורמת הזכות למנות משקיף לדיוני הוועדה.
  5. הפרס יוענק בהמלצת ועדת השופטים. 
  6. הפרס יוענק מידי שנה בסמוך לחג הפסח, ככל הניתן במועד קבוע.

נהלים

  1. יתקבלו ספרים שיצאו לאור, לא מוקדם מארבע שנים לפני מתן הפרס.
    הוועדה רשאית לדון בכל מחקר, בין שהוגש לה ובין ביוזמתה. הוועדה רשאית לדון גם בספרים שהם בעיקרם ההדרה מדעית של תעודות, מקורות, סיפורי עם וכד׳.
  2. כתבי יד לא יתקבלו.
  3. על המחברים להגיש את מחקריהם בששה עותקים עד למועד שיפורסם בקול הקורא. הוועדה יכולה, במקרים מסוימים, לפטור את המחבר מכמות זו.
  4. ספרים שלא זכו בפרס לא יוחזרו למחברים.
  5. היקף המחקר צריך להיות בגבולות של 10 גיליונות דפוס ומעלה.
  6. אין פרס ניתן למחקר שזכה בפרס אחר עד למועד הגשתו.
  7. אין הפרס ניתן למחברים שהלכו לעולמם.
  8. אין הפרס ניתן למחברים הנמנים עם עובדי ה׳יד׳.
  9. ברשות ועדת השופטים להחליט אם לקבל מחקר שאינו כתוב בעברית וכן אם לקבל מחקרים שנכתבו על ידי חוקרים מחו״ל.
  10. אין לפסול מחקרים שפורסמו על ידי הוצאת יד בן־צבי ומכון בן־צבי ובלבד שהיוזמה למחקר לא הייתה של ה”יד”.
  11. זכותה של ועדת השופטים להחליט לא להעניק פרס בשנה מסויימת אם לא יימצא מחקר הראוי לפרס.