בארכיון יד בן-צבי שמור כרוז (פשקוויל) היוצא בזעם כנגד מסיבת פורים ירושלמית, נשף ‘סתר-פנים’, אשר תוכנן להתקיים בעיר ?ירושלים. מי עמד מאחורי היזמה לארגן נשף פורימי בירושלים, וכיצד הגיבו עיתוני התקופה לכרוז שנתלה ברחובות העיר

שנת 705 לפנה”ס הייתה שנה רבת משמעות בקרב ממלכת אשור הכבירה. סרגון המלך נהרג ותחתיו עלה סנחריב בנו לשלטון. חילופי השלטון היו מאז ומעולם שעת כושר מוצלחת לעריכת שינויים במפה הפוליטית, ואכן מרידות החלו לפרוץ בכל רחבי האימפריה האשורית. 

בראש המרד במערב עמד המלך חזקיהו. ישעיהו הנביא מתאר את השמחה הרבה ששררה בקרב העם היושב בציון עם השחרור מעול האשורים, לאחר שלושים שנות שיעבוד: “תשואות מלאה עיר הומיה קריה עליזה… והנה ששון ושמחה הרוג בקר ושחוט צאן אכול בשר ושתות יין” (ישעיהו כ”ב, 2, 13)  – אך השמחה הייתה מוקדמת. האשורים לא ויתרו כה מהר, סנחריב וחייליו מיהרו להשיב מלחמה שערה. בשנת 701 לפנה”ס, לאחר שכבשו ארצות וערים בארץ ישראל, שמו פניהם לכוון העיר ירושלים. המלך חזקיהו ואנשיו נערכו למרד, הם ביצרו את העיר, וחצבו נקבת מים שהובילה את מי המעיין לתוך העיר – היא נקבת השילוח המפורסמת: “וירא חזקיהו כי בא סנחריב ופניו למלחמה על ירושלים ויועץ עם שריו וגבריו לסתום את מימי העינות אשר מחוץ לעיר ויעזרהו… לאמר למה יבואו מלכי אשור ומצאו מים רבים” (דברי הימים ב’, ל”ב, 4-2). על האזור הצפוני של העיר הגן חזקיהו באמצעות חומה מאסיבית ברוחב של כשבעה מטרים שהקיפה את הגבעה המערבית של העיר. פרופ’ נחמן אביגד שחפר ברובע היהודי לאחר 1967 הבחין כי החומה נבנתה על גבי בתי התושבים מאותה עת, וראה בכך הקבלה לדברי הנביא ישעיהו: “ואת בתי ירושלים ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה” (ישעיהו כ”ב, 20). מסתבר כי בניית החומה אילצה חלק מתושבי ירושלים באזור זה להתפנות מבתיהם לצורך בנייתה. בחפירות ארכיאולוגיות שונות שנערכו ברחבי ממלכת יהודה נתגלו מעל 2000 ידיות של כדים שעליהן טביעות חותם עם המילה ‘למלך’ בצירוף שם של עיר (שכה, חברון, ממשת, זיף). הכדים, המתוארכים לתקופת שלטונו של המלך חזקיהו, היו כנראה חלק ממערכת מס מאורגנת של השלטון. הם הכילו חומרי מזון ונשלחו לירושלים מערי מחוז שונות כחלק מההכנה למצור האשורי. 

שלושה ממצאים ארכיאולוגיים שונים: החומה הרחבה, נקבת השילוח וידיות כדים הנושאות את החותמת ‘למלך’, אוגדים יחדיו פרשייה מקראית מופלאה שהתרחשה לפני כ-2700 שנה, כאן בלב ירושלים העתיקה. 

הגב לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *