הרצאות

המסורת האסלאמית אימצה שורה של דמויות תנ”כיות, שראתה בהן נביאים. שלושה מתוכם – אדם, משה ושלמה – זכו לדימויים עשירים במיוחד, שהועשרו בשלל אמונות מן התרבויות השכנות. ציורים של הנביאים כולם הופיעו לראשונה במאה ה-14 והתפרסו במרחב האסלאמי מהודו ועד תורכיה.

אחת התופעות הייחודיות של הכנסייה הביזנטית היא האיקונה – תמונה קדושה המיועדת להערצה. האיקונה מקשרת, כך מאמינים האורתודוקסים עד עצם היום הזה, בין המאמין לבין הדמות המתוארת עליה (כולל זו של האל עצמו), ומאפשרת ליצור קשר ישיר בין השניים.

נדון בשאלה כיצד הייתה דמותו האסורה והמוקצית של ישו מקור לביטוי וליצירה באמנותם של יהודים בני המאה ה-19 ושל ישראלים בני המאה ה-20 וה-21. דמותו המורכבת של האיש החלש-החזק הזה – אדם ואל בעת ובעונה אחת – נוכחת בהן ברובד גלוי או סמוי, והיא משמשת גשר בין הדתות היריבות: הנצרות והיהדות.

מראה הכנסיות הקתוליות כיום הוא ביטוי למהפכה הוויזואלית בעקבות ועידת ותיקן השנייה בשנות ה־60. החלטות הוועידה השפיעו באופן ישיר על עיצוב פני הכנסייה עד לפרט הקטן ביותר – המראה החיצוני והחלל הפנימי, הכלים הליטורגיים, האמנות החזותית, ואפילו בגדי הכמורה.

מבט אל גלריה המקלט בה ‘נולד’ קיווע שטיסל – הגלריה היחידה המתקיימת בתוך שכונה חרדית בירושלים. נכיר שמות חדשים בעולם האמנות ונתוודע ליצירות, לנושאים, להתמודדויות ולקונפליקטים בעולם האמנות בחברה החרדית.

נכיר שלושה אמנים יהודים שלמדו באקדמיות באירופה במהלך המאה ה-19 ואת יצירתם: מוריץ אופנהיים בגרמניה, מרק אנטוקולסקי ברוסיה ומאוריצי גוטליב בפולין. הם ניסו להשתלב בעולם האמנות לצד שמירה על זהותם היהודית, באמצעות דו-שיח בין-דתי ויצירת מרחב אוניברסלי.

על הממצא המפתיע מ’סליק’ כלי נשק ייחודי מהתקופה הרומית שהתגלה ליד עין גדי. מרצים: ד”ר איתן קליין (רשות העתיקות), אמיר גנור (רשות העתיקות), חגי המר (רשות העתיקות), אוריה עמיחי (רשות העתיקות), ד”ר אסף גייער (אוניברסיטת אריאל). מגיב: פרופ’ בועז זיסו (אוניברסיטת בר אילן). מפגש רביעי בסדרה ‘מבט אל העבר’ חידושים בארכיאולוגיה לשנת תשפ”ד על שם […]