הלאומיות היהודית המתחדשת, הציונות, עמדה בבסיס הפיצול ביהדות האורתודוקסית. בעוד הציונות הדתית ראתה בשיבה לארץ "אתחלתא דגאולה", החברה החרדית דחתה כל שיח דתי בדבר הקשר לארץ והמשיכה להחזיק בתפיסת הגלות. בשנים האחרונות המגמה השתנתה לחלוטין, והחברה החרדית משחקת תפקיד מרכזי במגמת התזוזה ימינה של החברה הישראלית. עם כניסתה נוצר פער רעיוני מסקרן בין המשך ההתנגדות לציונות ולמוסדות המדינה החילונית לבין החיבור לשיח רגשי לאומי ואף לאומני.