במדינות המגרב, טוניסיה, אלג'יריה ומרוקו, היו קהילות יהודיות מהגדולות בארצות האיסלם. בכל אחת מאלו היו דפוסים שונים של עלייה לישראל, בהינתן תהליכי מודרניזציה שונים ומעמד אזרחי אחר. היהודים חשו בטוחים תחת השלטון הצרפתי, אולם כשאלו עמדו לעזוב את צפון אפריקה, יהודים רבים חשו שאין להם שם כל עתיד.
גל עלייה לישראל והגירה לצרפת החל. לאחר עצמאותן ובכל אחת התנהלה מדיניות שונה. מרוקו הקשתה על היהודים לעזוב וסגרה את שערי היציאה. התקיימה שם עלייה מחתרתית עד שבלחץ בינלאומי הסכימה ממשלה מרוקו לאפשר את עזיבת היהודים בלי לתת לדבר פרסום. טוניסיה המשיכה לרוב לאפשר חופש הגירה ליהודים. אך עם הצרת מעמדם הכלכלי עזבו רובם. באלג'יריה, כמעט כל היהודים עזבו לפני העצמאות, יחד עם המתיישבים הצרפתים. המעט שנותרו עזבו כעבור שנים ספורות.

שימו לב: מחיר ההרצאה מתאפס בעת המעבר לעגלת הקניות.