מלחמת יום הכיפורים הייתה נקודת שבר במדינת ישראל, אך גם קו פרשת המים בכל הנוגע למחאות אזרחיות. המחאות שקדמו למלחמה ואלה שפרצו אחריה נבדלו זו מזו והדגישו שתי אג’נדות כלליות שונות. מחאת יום הכיפורים סימנה את התחזקותן של מחאות מדיניות-ביטחוניות שהעסיקו את סדר היום של הקבוצות ההגמוניות, ודחקה לשוליים את המחאה החברתית-כלכלית של הקבוצות הפריפריאליות.