לכל אדם ואדם דוד שלו. מנער רועים אדמוני מבית-לחם יהודה ועד משורר התהילים ואבי המשיח לעתיד לבוא. לכל שפעת פניו אלה של דוד יש יסוד מוצק בספרות המקרא.
המקור המקראי העיקרי לחיי דוד מצוי בספר שמואל ובראש ספר מלכים. ב"ביוגרפיה" זו נשמר איזון מופלא בין היסוד האישי ליסוד הציבורי, ובין שניהם פעורה תהום המשווה לדמות ממד של עומק טראגי: דוד מלך ישראל מצליח בכל דרכיו, אך דוד האיש, הבעל והאב, אינו רואה ברכה בביתו פנימה. מקור רחב נוסף לחיי דוד מצוי בספר דברי-הימים, שבו הופך דוד לאבי הפולחן הירושלמי. אזכורים רבים אחרים שלו באים בספרי הנבואה ובמזמורי תהילים, ואף הם מקנים פנים חדשות לדמותו.
סיפור חיי דוד הוא פסיפס מגוון של מגמות פרי רוחם של חוגים שונים ותקופות שונות. בכלים מכלים שונים של ניתוח ספרותי חושף הספר שלפנינו את תולדות המסורות האלה על אמונותיהן ודעותיהן. הקורא מוזמן אפוא להצטרף אל המחבר למסע אל העבר, אם לא אל ימי דוד עצמם, אזי אל הימים שבהן נתגבשו המסורות המקראיות אודותיו.