לה’ תימן ולאשרתו

הכתובות והציורים מכנתילת עג'רוד ('חורבת תימן') בסיני
אורנן טלי, אחיטוב שמואל, אשל אסתר, משל זאב בעריכת: אשל אסתר, אחיטוב שמואל
החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה

תקציר הספר

כנתילת עג'רוד שבצפון-מזרח סיני, כחמישים ק"מ מדרום לקדש ברנע, הוא אתר בודד וחד-שכבתי מימי בית-ראשון. מראשית המאה השמינית לפסה"נ. האתר שוכן על גבעה בודדת המתנשאת לגובה של 25 מ' מעל למקור המים (תמילה) שבוואדי הרחב, כחמישה-עשר ק"מ ממערב ל'דרך עזה' שהובילה מעזה ומירושלים, דרך קדש ברנע, לראש מפרץ אילת. באתר נתגלו שרידיהם של שני מבנים. מבנה אחד היה בניין בן קומותיים והשני – חצר קטורה. שניהם היו טוחים טיח לבן ועליו ציורים צבעוניים וכתובות. בבניין הראשון היו גם מטבח ומחסנים לאיחסון מזון ליושבים במקום.
שמו של האתר מימי בית-ראשון לא נודע, וגם מהותו שנויה במחלוקת. חופריו בראשות זאב משל מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב קראוהו 'חורבת תימן' על שום הזכרת 'יהוה תימן' בכתובות שנחשפו באתר. בין הציורים הצבעוניים שעל הכתלים היו שרידי תיאור של מלך ושל ביצורים. על שני כדי איחסון גדולים נמצאו ציורים של צייד ושל בעלי חיים, של שתי דמויות של 'בס' (אל זוטר מצרי) ושל מנגנת בכינור.
על הכתלים ועל שני כדי האיחסון נמצאו כתובות בדיו בכתב פניקי ובכתב עברי, וכתובות חרוטות בחרס נמצאו על קנקנים ושברי כלי חרס. בין הכתובות נוסחאות של ברכה בשם ה' ואשרתו, מהן ברוח של ברכת הכוהנים המקובלת עד ימינו, דגמי מכתבים ותרגילי כתיבה של אלפביתות. לכתובות חשיבות רבה לאמונת ישראל בימי בית-ראשון ולבירור תפוצת ידיעות קרוא וכתוב בישראל בראשית המאה השמינית לפסה"נ, והן תורמות תרומה חשובה לחקר המקרא.
 

שנת הוצאה: תשע"ו / 2015
מספר עמודים: 151
מק"ט: 6945
דילוג לתוכן