פדיון שבויים גדול מבריאת שמיים וארץ
ערב עיון שבמרכזו ההיסטוריה הארוכה של העיסוק בפדיון שבויים בקהילות היהודיות מימי הביניים ועד לתקופתנו
הרמב”ם כתב במאה ה־12: “ואין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים, שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והערומים ועומד בסכנת נפשות, והמעלים עיניו מפדיונו הרי זה עובר על ‘לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך’ ועל ‘לא תעמוד על דם רעך'”.
בימים אלה, כשלב כולנו עם השבויים והשבויות המחכים עדיין לפדותם, נקדיש ערב עיון להיסטוריה הארוכה של העיסוק הרב בפדיון שבויים בקהילות היהודיות מימי הביניים ועד לתקופתנו.
יו”ר: ד”ר לילך תורג’מן, אוניברסיטת חיפה
“ואין לך מצוה רבה כפדיון שבויים”: שבי ופדיה בקהילות יהודיות בימי הביניים | פרופ’ מרים פרנקל, מכון בן־צבי והאוניברסיטה העברית
עולמם של השבויים לאור תעודות הגניזה המאוחרת | ד”ר דותן ארד, מרכז אלישר ואוניברסיטת בר־אילן
“ואחינו בית ישראל שבקונסטאנטינא השם ישמרם… פדו שבויים מפולין לערך עשרים אלף נפשות”: פדיון שבויי פרעות 1649-1648 (גזירות ת”ח-ת”ט) | פרופ’ ישראל ברטל, האוניברסיטה העברית
פדויים לציון ברינה: השפעתו של הרב עובדיה יוסף על מדיניות ישראל בראי מאמרו “מבצע אנטבה בהלכה” | נטע שרם, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב