בין כתר נופל לגביע מורם: הסינגוגה והאקלזיה ויחסי יהודים-נוצרים באמנות

מאז המאה התשיעית ועד העת החדשה המוקדמת תיארו התיאטרון והאמנות הנוצרית שתי דמויות של אחיות/יריבות: אקלזיה (Ecclesia), הכנסיה הנוצרית, וסינגוגה (Synagoga), כנסת ישראל. דמויותיהן של אקלזיה וסינגוגה מצויות בהצגות הפסיון שהועלו בפני קהל רב, בפיסול מונומנטלי על גבי שערי הכנסיות, בחלונות ויטראז' ובאיור כתבי יד.
אקלזיה הוצגה כמלכה מנצחת, לעתים עוטה שריון, אוחזת דגל ובידה גביע יין (בו נאסף דמו של ישו בצליבה). סינגוגה הוצגה כמלכה מובסת, כתרה נופל, חניתה שבורה, לוחות הברית נשמטות מידיה ועיניה מכוסות – היא לוקה בעיוורון ואינה מוכנה לראות את האמת הנוצרית. נראה כיצד דימוי זה עובר עובר ניכוס לאמנות היהודית, וכיצד שתי הדתות מגיבות אחת לשניה באמצעות אמנות בימי הביניים.