בשכונת קטמון נמצאת כיכר קטנה הקרויה על שמה של רחה פריאר. מה סיפורה של ההוגה והמייסדת של "עליית הנוער"? ומה היו יחסיה עם "אם עליית הנוער" הנרייטה סאלד? ומדוע נדרשו שנים עד שסוף סוף זכתה להכרה והנצחה?  

בכניסה ממערב אל העיר העתיקה ניצב זה מאות שנים מתחם המצודה של ירושלים, שזכה לשם "מגדל דוד". המתחם אוצר בתוכו שרידים ארכיאולוגיים מתקופותיה השונות של ירושלים וסיפורים היסטוריים הקשורים בה. מי נתן את השם למצודה ומתי? מה התגלה בתוכה? מה היה במקום בימי הבית הראשון – והשני? ועוד…  

בהרצאה נפגש עם סיפורם הייחודי של יהודי אתיופיה ונשמע ועל חג הסיגד ששמר על הקהילה ועל הכמיהה לירושלים לאורך שנות הניתוק. נחתום בהיכרות עם סיפור הגבורה וההקרבה של הנספים בדרך, כפי שהוא מונצח באנדרטה הייחודית לעולי אתיופיה בהר הרצל.  

בהרצאה זו ננתח את הקרבות בירושלים – מהקשים ביותר במלחמת העצמאות – והרקע ההיסטורי שלהם, וננסה להבין אותם כמלחמה קשה אך מוגבלת בין שני יריבים , ישראל וירדן, שכל אחד מהם משתמש בכוח הנשק בכדי לעצב את ההסדר הסופי לטובתו. לבסוף, נדון במגבלות הדיפלומטיה החמושה, והקלות שבה היא יכולה להפוך למלחמה טוטלית.

הכיבוש הערבי של ירושלים בשנת 638 מסמן את אחד המעברים הפוליטיים, התרבותיים והדתיים המשמעותיים ביותר בתולדותיה של העיר, שהפכה מעיר נוצרית המוגנית לעיר תחת שליטה מוסלמית. אבל באופן מפתיע ובניגוד לתמונה ההיסטורית המסורתית מתברר שדווקא תחת שלטון האסלאם זכתה ירושלים לצביון רב תרבותי מובהק, שהלך והתפתח במשך כ-400 שנה. התגליות הארכיאולוגיות של הדור האחרון מצביעות […]

ההרצאה תציג את סיפורו של תומאס קוק – אבי התיירות המודרנית המאורגנת – ואת פעילותה של החברה שנשאה את שמו בארץ ישראל מסוף המאה ה־19. נדון בתרומתה לעיצוב דפוסי הביקור בירושלים, להתפתחות התשתיות התיירותיות ולהפיכתה של העיר ליעד מרכזי עבור נוסעים מכל רחבי העולם – עד היום.  

עולי הרגל מהמערב מתארים מנהגים ומסורות בהם הם פגשו בארץ הקודש – ובהם גם קבורת שיניים צמוד לאתרים הקדושים. מי קבר ולמה? מה הסיבות למנהג? האם זהו מנהג מקומי או מערבי?  

המערכה המשמעותית האחרונה של המרד הגדול : כנגד שישים אלף חיילים הרומיים שהקיפו את חומות העיר ירושלים, היתה מן הקשות במהלך המרד. בהרצאה נשמע על אמצעי הלחימה הרומייים כפי שבאו לידי ביטוי בקרבות, ועל הממצאים הארכאולוגיים ששרדו מן המערכה ומעידים על הלחימה העיקשת והבלתי מתפשרת שניהלו שני הצדדים והביאה לחורבנה של העיר.  

מאז סוף המאה ה-19 ארץ ישראל משכה אליה מרגלים רוסים רבים. אלה נשלחו לכאן לפקח על התנהלותן של המעצמות הגדולות, בייחוד במקומות הקדושים לנצרות, ובהמשך גם לדווח על מדינת ישראל הצעירה. נכיר את סיפוריהם, נשמע על פעילות הקג"ב הסובייטי שניצל את מגרש הרוסים כמעוזו בירושלים, ונתייחס גם לפעילות עדכנית של סוכני מוסקבה בארצנו.  

על איזו ירושלים בדיוק אנו מתאבלים? היכן בירושלים אין מנגנים בחתונות? מה חשבו על כך דוד ילין ודוד בן גוריון? ואיך כל זה משפיע על בני הזוג המתווכחים היכן לגור?  

מיהו באמת הסולטאן שהגדיר את תור הזהב של האימפריה העות'מנית במאה ה־16, ובארבעים שנות שלטונו שינה את פני ירושלים ללא היכר? נעמוד על דמותו של הסולטאן סולימאן הראשון, שכונה 'המפואר' ו'המחוקק', ושבמידה רבה אחראי היה, ביחד עם קרוביו ומקורביו, לעיצוב דמותה של ירושלים עד עצם היום הזה.  

באוספי יד בן־צבי שמור אוסף שטיחי 'משכית' נדיר מן הגדולים מסוגו, שנקנה כולו בירושלים; היהלום שבכתר האוסף הוא שטיח משכית יחידאי שתכננה רחל ינאית בן־צבי יחד עם האמן הירושלמי עודד בורלא עבור בית הנשיא. מבעד לאוסף זה נבחן את שורשיה של משכית בירושלים ואת ההשראה שמצאו רות דיין ועמיתותיה בעיר ובמבואותיה; נתעמק בדיסוננס שבין העיר […]

בכל הדורות עלו יהודים לארץ ישראל, ואולם סיבת העלייה לא הייתה תמיד זהה. היו שנמלטו לארץ מקלט, והיו שבאו לארץ הקדושה, והיו שעלו אליה כדי לקיים מצוות שלא ניתן היה לקיים בחו"ל. נספר על בואם של רבי יהודה הלוי, בנימין מטודלה, הרמב"ן ובעלי התוספות, ונבדוק מה היו מניעיהם ומטרותיהם בעלייתם לארץ  

החפירות למרגלות הר הבית מרתקות את הסקרנות והדמיון כמעט 50 שנה. כיצד התחילו החפירות ליד הר הבית ומדוע הן נתקלו בהתנגדויות סוערות? מהם הממצאים החשובים שהתגלו בהן מימי הבית הראשון והבית השני, מהתקופה הביזנטית והתקופה המוסלמית? וחשוב יותר – מהי משמעותם?