ספר זה מציג את התגליות הייחודיות בתל קסילה, הנמצא על גדתו הצפונית של הירקון, כיום בשטח מוזיאון ארץ-ישראל בתל אביב. לאתר יש מקום מיוחד בתולדות המחקר הארכיאולוגי של ארץ-ישראל – בהנהלתו של בנימין מזר נעשו בו החפירות הארכיאולוגיות הראשונות במדינת ישראל. התקופה החשובה בתולדות היישוב בתל קסילה היא תקופת הברזל א (המאה השתיים עשרה – האחת עשרה לפסה"נ), שאז נוסד יישוב במקום, ככל הנראה ביוזמה פלשתית. זו הייתה תקופת השיא בהתיישבות הפלשתית בפלשת, והיישוב בתל קסילה נועד כנראה לשמש יישוב נמל לסחר ימי לאורך חופי הים התיכון. במקום ישבה אוכלוסייה מעורבת, פלשתים לצד כנענים.
החיבור שלפנינו מתאר את הרקע להתיישבות הפלשתית בארץ, את המפגש של הפלשתים עם האוכלוסייה המקומית ואת אופייה של התרבות החומרית שנוצרה עקב מפגש זה. פרק עיקרי בספר מציג את העיר בתל קסילה במאה השתיים עשרה – האחת עשרה לפסה"נ, עיר שהיה בה מבחר יוצא דופן של בתי מגורים, בנייני מנהל ושלושה מקדשים שנמצאו זה מעל זה ובתוכם אוסף עשיר של כלי פולחן נדירים וייחודיים. כמו כן הספר דן במקורות ההשפעה ובקשרים התרבותיים הבאים לידי ביטוי בתגליות אלו, בצדדים אחרים של התרבות החומרית בתקופת הברזל א ובאירוע החורבן המרעיש של היישוב בסביבות שנת אלף לפסה"נ. פרק אחר דן בשיקום היישוב לאחר חורבנו. היישוב שוקם חלקית במאה העשירית-התשיעית לפסה"נ, בתקופת ראשית המלוכה בישראל, אך ספק אם אוכלס בישראלים. הפרקים שלאחר מכן עוסקים בשרידים משלהי תקופת הברזל ועד לתקופה הצלבנית. בכל אחת מהתקופות הללו התגלה ממצא ייחודי: בין השאר נחשפו בניין מנהל או בית אחוזה ובאר ריבועית מן התקופה הפרסית; מבנה שוק יוצא דופן מן התקופה הרומית המאוחרת; בית כנסת עם כתובת שומרונית מן התקופה הביזנטית; חאן מן התקופה המוסלמית הקדומה ושרידי תעשיית הסוכר מן התקופה הצלבנית.