אחדים מחרסי לכיש הם מכתבים קצרים, שנכתבו בידי קצינים בצבא יהודה שנים אחדות לפני חורבן הממלכה. המכתבים, הכתובים בשפתם של ספר מלכים או ספר ירמיהו, מעלים תמונות חיות מחיי היום-יום בשלהי ימיה של ממלכת יהודה ומרגשים את לב קוראיהם. אלפיים ושש מאות  שנה אחרי כתיבתם מאפשרים לנו המכתבים להכיר במידת מה את האנשים הנזכרים בהם וללמוד על שמותיהם ומקומות מושבם, על אופיים והשכלתם, על שגרת חייהם והיחסים ביניהם, על דאגותיהם וכעסיהם ועל אמונתם. חרסים מעטים אלה מהןןים את הקובץ החשוב ביותר של מסמכים עבריים מימי המקרא. החרסים התגלו בשנת 1935 בתל א-דוויד, שהוא מקומה של לכיש הקדומה, העיר השנייה בחשיבותה בממלכת יהודה.  המקום שממנו נשלחו מכתבי לכיש אינו ידוע בוודאות, והמלומדים נחלקו בשאלה  זו. בספר שלפנינו מוצג ניסיון לפתור את התעלומה, על יסוד קריאה מחודשת בחרסי לכיש, סקירת הנסיבות ההיסטוריות והממצאים הארכיאולוגיים, מיפוי של  קווי הראייה בין המבצרים הקדומים בשפלת יהודה, וניתוח המגבלות הפיסיקליות על יצירת תקשורת בעזרת משוואות.