מפלגת הפועלים המאוחדת (מפ”ם) נוסדה בשנת 1948 כשותפות בין מפלגת השומר הצעיר ובין התנועה לאחדות העבודה-פועלי ציון שמאל. בשנת 1954 התפלגה מפ”ם והמשיכה לייצג את אנשי השומר הצעיר בלבד. נתמקד בתקופה משנות השלושים ועד שנות החמישים ונבחן את יחסה של מפ”ם לתוכניות המדיניות והחברתיות שהוביל בן גוריון, על רקע שלושה תהליכים משמעותיים בתולדות המפלגה: א. הקמתה – התהוות השומר הצעיר ככוח פוליטי, הפילוג במפא”י, השותפות עם הקיבוץ המאוחד והיומרה להציב אלטרנטיבה שמאלית לשלטון מפא”י; ב. התפוררות המפלגה המשותפת בשנים 1948-1954 בעקבות ויכוחים אידיאולוגים ופוליטיים, בהקשר לשותפות עם מפא”י ובהקשר העולמי של המלחמה הקרה; ג. הוויכוח הפנימי לאחר הפילוג לגבי זהותה הרעיונית, לאור משבר האהדה לברית המועצות ב-1956 ותהליכי התברגנות של קהל תומכיה בקיבוץ ובעיר.

מרצה: ד”ר טל אלמליח