הדיון סביב נושא העדתיות כבסיס להתארגנות פוליטית עולה לדיון ציבורי עוד לפני קום המדינה ומגיע לפיצוץ בבחירות לאסיפת הנבחרים הרביעית ב1944. האם מוצא עדתי הוא בסיס לגיטימי לפעילות פוליטית? ויותר מכך, האם עדתיות ושימורה פוגעת באחדות העם של המדינה שזה עתה הוקמה? האופן בו הוגדרה עדתיות בכנסת הראשונה נקבעה כמתכונת תוצאות הבחירות לאסיפת הנבחרים ב1944.
מרצה: ד"ר דקלה ריבלין כץ
אירועים קרובים
שלישי
22.09
אירוע
דרך מבוא השמש: סיפורי חיים של לוחמי מלחמת יום הכיפורים שחזרו בתשובה
17:00 
זום
ערב השקת הספר:
״דרך מבוא השמש: סיפורי חיים של לוחמי מלחמת יום הכיפורים שחזרו בתשובה״
שלישי
06.10
אירוע
אום כולתום ופריד אל־אטרש פוגשים את הפיוט היהודי
20:00
אודיטוריום
קהילות ישראל במזרח הקרוב ובארצות ערב אימצו לעולם הליטורגי היהודי את מיטב יצירות המוזיקה הערבית הקלאסית.
לחנים ממצרים של גדולי הזמרים, מאום כולתום ועד פריד אל אטרש, מצאו בית בעולם הפיוט היהודי.
שלישי
13.10
הרצאה
פתחי שערייך, ואבואה – מה סופר ומה לא על העלייה השלישית?
17:00
זום
העלייה השלישית - מה סופר עליה ומה לא?
שלישי
26.10
הרצאה
הכאב של שתי המולדות – סיפורה של העלייה הייקית
17:00
זום
סיפורה של העלייה הייקית, עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה. *בשל הבחירות ההרצאה הוקדמה ליום ב', 26.10.26