מאמר זה עוסק בחיבור לא ידוע הכולל תיאור של ארץ-ישראל מנקודת מבט יהודית-לאומית, ובמחברו, שמואל בן ניסן ב"ק (1837–1902). החיבור, שנכתב בשנות התשעים של המאה התשע עשרה, נלווה לאלבום של תמונות ארץ-ישראל ותוכנו עוצב בהתאמה לסדר התמונות שבאלבום. סיפורם של כתב-היד – שככל הנראה לא פורסם מעולם – ושל האלבום, שהיה הראשון מסוגו שהופק מנקודת מבט ציונית, כרוך בדמותו של המחבר, אשר כמעט נשכח גם הוא.
הגילויים המוצגים במאמר מאירים כמה היבטים בהיסטוריה של יהודי ירושלים בתחילת המאה העשרים, ובהם חדירת אומנות הליתוגרפיה (הדפס האבן) ותחילת עידן האלבומים הציוניים. יתר על כן, תוכן החיבור וסגנונו מלמדים כי סוגת הקינה הלאומית ומוטיבים מיתיים דוגמת מוטיב דם ההרוגים המקדש את אדמת הארץ קדמו לתקופת העלייה השנייה ונכחו גם בתודעתם של בני 'היישוב הישן' – יותר מעשור לפני הופעתו של ספר 'יזכור' הראשון לזכר חללי ארגון 'השומר'.