‘נולדתי במצרים, אך גדלתי על פי רוחה של פלסטינה היהודית. חייתי במזרח התיכון, אך קבלתי חינוך צרפתי. נישאתי לאנגלי ושנינו הפכנו לישראלים’ כך כתבה סוזי אבן בספרה ‘זכרונות’.
סוזי אמב”ש, לימים אבן, נולדה בשנת 1921 להורים ילידי ארץ ישראל. אביה, שמחה אמב”ש, סיים לימודי הנדסת מכונות וחשמל בצרפת. בשנת 1916 ‘ירדו הוריה מצריימה’, קבעו את מגוריהם באיסמעיליה, מקום עבודתו של האב כמנהל מפעל החשמל של חברת תעלת סואץ. שם נולדו סוזי ואחיה (נחמן האח הבכור ושתי אחיותיה הצעירות, צילה ואורה – לימים אורה הרצוג) ושם עברו עליה שנות ילדותה, עד מעבר המשפחה לקהיר בשנת 1936.
בקהיר פגשה סוזי קצין בריטי בשם אוברי איבן, לימים אבא אבן, והשנים נישאו במרס 1945, כחודשיים לפני תום מלחמת העולם השניה. בשלהי 1946, עם שחרורו מהצבא הבריטי, עברו בני הזוג ללונדון ומשם לוושינגטון בשליחות התנועה הציונית ומדינת ישראל. בשנת 1959 שבה משפחת אבן לישראל, עם סיום כהונתו של אבא אבן כשגריר ישראל בארצות הברית.
בעקבות ביקור סאדאת בישראל ב־19 בנובמבר 1977 הוזמנה סוזי על ידי ראש הממשלה מנחם בגין להצטרף לשיחות השלום והייתה אורחת אישית שלו במפגש הראשון שהתקיים בעיר הולדתה, איסמעיליה, ב־25 בדצמבר. באפריל 1979 הוזמנו סוזי ואבא אבן על ידי בגין לקחת חלק גם במפגש הסיכום של שיחות השלום שהתקיים בקהיר.
בביקורם בקהיר הגיעו בני הזוג לביקור מרגש בבית הכנסת שבו התחתנו בימים אחרים, 34 שנים קודם לכן. במכתב אישי ונרגש לסוזי, הבטיח בגין להזמינם גם לשיחות השלום העתידיות עם סוריה…
לאחרונה הועבר אוסף התמונות של סוזי אבן לארכיון התצלומים של יד בן־צבי, ובקרוב יעלה לרשת באתר ‘ישראל נגלית לעין’. במלאת 40 שנה להסכמי השלום עם מצרים אנו מעלים תמונות מחיי המשפחה במצרים, ומשהותם של סוזי ואבא אבן בשיחות השלום במצרים, אשר היו עבורם הזדמנות לסגירת מעגל.
